חמש שנים חלפו בחודש מאי האחרון מאז אירועי "שומר החומות", שהציתו מהומות אלימות בערים המעורבות והותירו צלקת עמוקה ביחסי יהודים וערבים בישראל. סקר חדש של יוזמות אברהם ומכון TrendZone, שנערך במאי 2026 בקרב 589 משיבים, מציג תמונה מורכבת: הציבור הישראלי חושש יותר, בוטח פחות ומאמין שהיחסים בין המגזרים הידרדרו, אך במקביל עדיין רואה ערך בשותפות אזרחית ובאפשרות לשפר את המציאות.
ג'נאשווילי, שנותר עם 88 אחוזי נכות בעקבות הלינץ' שעבר, חזר בשנה האחרונה להתגורר בעכו, אך מודה שהפחד לא נעלם. "חזרתי בלית ברירה, כי דודה שלי גרה פה ואני צריך להיות לידה. אבל אני גם חושב שאם אני לא אחזור לעכו, זה הניצחון שלהם. כל המטרה הייתה להפחיד יהודים שלא ירצו לגור פה".
הוא מתקשה לראות כיום אפשרות אמיתית לשיקום האמון. "אני משתדל להיות בן אדם ולא להפוך כל ערבי למחבל, אבל נשבר לי האמון. מספיק שמישהו יזרוק גפרור קטן לתוך המדורה הזאת, והכול יכול שוב לצוף".
"תקפו אותי באכזריות רק בגלל שאני יהודי. רצחו לי את הזהות והם מקבלים עונשים מגוחכים של חמש שנים. איך אני אמור להשתקם אם בית המשפט הוכיח שהמחבלים יותר חשובים ממני? עבר זמן אז אפשר להקל בעונשם? איפה נשמע דבר כזה שגם הפרקליטות הייתה לטובתי ובסוף הם קיבלו עונשים מגוחכים?".
"שום דבר לא ישנה את היחס שלי לשכן שלי"
לדבריו, למרות הפגיעה, הוא מסרב להכליל. "יש לי המון חברים יהודים, שכנים יהודים ולקוחות יהודים. שום דבר לא ישנה את היחס שלי לשכן שלי או לחבר שלי היהודי, המוסלמי או הנוצרי. אני מפריד בין אנשים שיש להם אג'נדות גזעניות לבין שאר האנשים. כל עוד הוא מכבד אותי ואני מכבד אותו, שום דבר לא השתנה".
שחאדה, שמשפחתו חיה בחיפה דורות רבים, מאמין שגם לאחר האירועים הקשים אין חלופה לחיים משותפים. "אני אפילו לא אוהב את המושג דו קיום. כולנו פה חיים. כולנו רוצים לחיות בכבוד. יהודים וערבים חיים כאן יחד כבר דורות. השאלה היא אם נותנים לקיצונים להוביל או שבוחרים לקדם את מה שמחבר בינינו".
סקר חדש מציג את הפערים בין הגישות
בין חוסר האמון של ג'נאשווילי לבין האופטימיות הזהירה של שחאדה ניצבים נתוני הסקר של יוזמות אברהם ומכון TrendZone, המציגים תמונה מורכבת של החברה הישראלית חמש שנים אחרי שומר החומות.
מהסקר עולה כי יותר ממחצית מהציבור, 51.6 אחוזים, סבורים שהיחסים בין יהודים לערבים הידרדרו מאז אירועי מאי 2021. 27.7 אחוזים אמרו כי היחסים הידרדרו במידה מסוימת ו-23.9 אחוזים סבורים כי ההידרדרות הייתה משמעותית.
החשש מפני התלקחות נוספת בולט עוד יותר. 62.3 אחוזים מהנשאלים מעריכים כי הסיכוי לעימותים אלימים בין יהודים לערבים בשנים הקרובות הוא גבוה או גבוה מאוד. מתוכם, 31.4 אחוזים סבורים כי הסיכוי גבוה מאוד ו-30.9 אחוזים מעריכים כי הוא גבוה.
גם סוגיית האלימות בחברה הערבית ממשיכה להטריד את הציבור. 52.3 אחוזים מהמשיבים אמרו כי הם מודאגים מאוד מהתפשטות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ומהשפעתה על כלל אזרחי ישראל.
בנוסף, יותר ממחצית מהציבור, 52.8 אחוזים, סבורים כי חשוב או חשוב מאוד לקדם שיתופי פעולה בין יהודים לערבים בתחומי החיים האזרחיים. 26.3 אחוזים הגדירו זאת כ"חשוב" ו-26.5 אחוזים כ"חשוב מאוד".
שלבי זוכרת היטב את ימי מאי 2021, אז כיהנה כסגנית ראש עיריית חיפה. "בהתחלה חשבתי שמדובר בהפגנות רגילות, אבל מהר מאוד ראיתי את כמות הכעס והשנאה ברחוב. הגיעו קבוצות מחוץ לחיפה, גם יהודים וגם ערבים, והיה ברור שיש מי שמנסה להצית את השטח".
לדבריה, אחד הלקחים המרכזיים של אותם ימים הוא חשיבותה של מנהיגות מקומית חזקה. "בחיפה הצליחו לעצור הידרדרות חמורה יותר בזכות התערבות מהירה של העירייה והמשטרה. אמרתי לראשת העיר דאז עינת קליש, שאם לא עוצרים את זה, אנחנו עלולים לסיים באסון. בסופו של דבר מנעו כניסה של קבוצות קיצוניות ופיזרו מוקדי חיכוך".
שלבי סבורה כי דווקא אירועי 7 באוקטובר הוכיחו שחלק מהלקחים הופנמו. "אחרי מאי 2021 הבינו שיש פה משהו שצריך לטפל בו. אחרי 7 באוקטובר ראשי ערים, פעילים וארגוני חברה אזרחית פעלו כדי למנוע הידרדרות דומה. לא רצינו לראות שוב אנשים רבים ברחובות ומרביצים אחד לשני".
עם זאת, היא מזהירה מפני הזנחת החברה הערבית ומפני כישלון בטיפול בפשיעה ובאלימות. "יש שיטור יתר כשמדובר במחאה פוליטית ושיטור חסר כשמדובר בפשיעה ובביטחון אישי. אנשים בחברה הערבית מתחננים למדינה: תבואו, קחו את הנשק הבלתי חוקי ותצילו אותנו מהפושעים. ההזנחה הזאת עלולה לדרדר את היחסים".
לדבריה, המדינה צריכה לפעול בכמה מישורים במקביל: טיפול בפשיעה, השקעה בחינוך ובתשתיות בחברה הערבית, וחינוך לחברה משותפת. "חברה משותפת לא קורית לבד. צריך ליצור אותה. צריך ללמד נגד גזענות, לקבלת האחר, למפגשים בין תלמידים יהודים וערבים, לשוויון במקומות העבודה".
למרות הביקורת, היא מסרבת לנבא תרחיש קודר. "אני לא אומרת שאנחנו במצב מסוכן כרגע, אבל אנחנו עלולים להיות במצב מסוכן אם לא נטפל בזה. יש לנו במה לטפל. במקומות עבודה משותפים ובערים מעורבות אפשר לראות מרחב נעים, תרבות משותפת ושונות שמעשירה. השאלה היא לאן בוחרים ללכת".
חמש שנים אחרי שומר החומות, הפצעים עדיין לא הגלידו. עבור מי שנפגעו בגופם, ברכושם או בתחושת הביטחון האישית שלהם, האירועים אינם רק זיכרון היסטורי אלא חוויה שממשיכה ללוות אותם גם היום. במקביל, נתוני הסקר מלמדים כי לצד החשש מהתלקחות נוספת והתחושה שהיחסים בין יהודים לערבים הידרדרו, חלקים נרחבים בציבור עדיין מאמינים שניתן לשפר את היחסים ורואים חשיבות בקידום שיתופי פעולה בין המגזרים. השאלה שנותרה פתוחה היא האם החברה הישראלית והמדינה יצליחו לתרגם את הלקחים של מאי 2021 לצעדים שימנעו את המשבר הבא.
התרעות פיקוד העורף