"זו תזכורת נוספת לממשלת ישראל, שמדשדשת בהיערכות לשינוי האקלים", היא מדגישה, "הזמן להיערך הוא עכשיו והפתרונות קיימים וישימים: הטמעת מערכות התראה על מזג אוויר קיצוני לתושבים, מיצוי של הצללה בכל עיר וצומת, הקמת מרכזי חוסן שניתן למצוא בהם מים ומיזוג אוויר בימים חמים ומענה לאוכלוסיות פגיעות - כל אלו אינם מותרות. כמו כן, נדרש גם מענה בטווח הארוך, כגון האצת פריסת אנרגיות מתחדשות ומתקני אגירה שיפחיתו את התלות בדלקים פוסיליים ויגבירו את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".
"ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ולנזקיו נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השינויים הצפויים ואלו שכבר מתרחשים בכל רחבי העולם - בין השאר עלייה בתדירות שריפות יער, שיטפונות והצפות - ועתידים להחריף ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם", הזהירו במשרד.
צריך להדגיש, המשרד להגנת הסביבה מחזיק בכל הידע הרלוונטי על הסיכונים לבריאות הציבור, לחקלאות והמזון, לשגרת החיים התקינה ולסביבה עצמה כתוצאה מתחזיות הקיצון המחריפות. אבל לתכניות המשרד שכוללות בעיקר מיפוי וניטור של הסיכונים, יש השפעה מעטה. הממשלה כולה חייבת להתגייס בעבודת מטה בין משרדית מקיפה למשימה, כדי שתהיה אפקטיביות להיערכות. הממשלה היוצאת תיזכר גם בשל המחדל הזה. ארבע שנים של היערכות שירדו לטמיון וככל שהקיץ הנוכחי יהיה קיצוני יותר גם כאן, עלולות לתפוס אותנו לא מוכנים גם בגזרה הזאת. "היערכות מוקדמת אינה רק צורך סביבתי - היא תנאי לשמירה על חיי אדם, על הכלכלה ועל החוסן הלאומי", אומרת ד"ר גלנור טנא.
התרעות פיקוד העורף