"בבוקר שמחת תורה התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נפתחה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. במהלך מתקפת הטרור ביצעו המחבלים המרצחים פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ומעשי זוועה", מציין אנגלמן - "בעקבות המתקפה נפתחה מלחמת חרבות ברזל. במהלכה נתפסו ונכלאו אלפי מחבלים מרצועת עזה וכן מאזור יהודה ושומרון. בעקבות כך, זינק מספרם של האסירים הביטחוניים במתקני שב"ס מכ-5,200 לכ-10 אלפים בינואר 2025 - גידול של כ-92%".
אנגלמן מותח ביקורת על היעדר היערכות נדרשת של צה"ל ושב"ס לתרחיש מלחמה ולכליאת לוחמי אוייב לטווח ארוך. "היעדר אומדן צה"לי למספר מחבלים עצורים ואי-הכשרת תשתיות מצד שב"ס, הובילו לכך שבמהלך מלחמת חרבות ברזל, ובשעה שחטופים ישראליים הוחזקו ברצועת עזה, שוחררו מנהל בית החולים שיפא ועוד 18 כלואים נוספים", קובע מבקר המדינה ומותח ביקורת קשה על שחרורם - "יש לראות בחומרה את העובדה, שהשחרור של כלואים שנשקף מהם סיכון לביטחון המדינה לא הובא בזמן אמת לידיעתו של ראש הממשלה".
אנגלמן גם מותח ביקורת על כך שעדיין לא הועמד לדין על פשעיו שום מחבל שהשתתף בתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. "מיצוי הדין עם מחבלי חמאס, שביצעו פשעים במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הוא בעל חשיבות מכרעת, מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית. מיצוי דין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח".
מהנתונים המוצגים בדו"ח הביקורת עולה, כי תקן מקומות הכליאה במתקני שב"ס ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עמד על 14,500 ומספר הכלואים עמד על 16,200 - חריגה של 12%. מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, נוספו כ-4,800 אסירים בטחוניים ומספרם הכולל של הכלואים במתקני שב"ס, נכון לינואר 2025, עמד על כ-23,400 אסירים, בהם כ-10 אלפים אסירים בטחוניים.
מספר מקומות הכליאה החסרים בשב"ס לאסירים בטחוניים יחסית למספר מקומות הכליאה האפשריים במצב חירום כליאי, עמד על 3,502. עוד עולה מהדו"ח, כי 2,366 אסירים בטחוניים היו כלואים במתקני צה"ל בפברואר 2025. "בשל מצוקת הכליאה במתקני שב"ס יש פער של מעצרים בין מספר המעצרים המתוכננים על ידי שב"כ באיו"ש לבין מספר המעצרים שבוצעו בפועל", מתריעים מחברי הדו"ח.
מבקר המדינה מבהיר, כי ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות איתו, החליטה שלא להניח את הדו"ח במלואו על שולחן הכנסת ולפרסם רק חלקים ממנו, לצורך שמירה על ביטחון המדינה.
בביקורת נטען עוד, כי עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא ביצעו צה"ל ושב"ס עודת מטה לתיאום קליטת אסירים בטחוניים באירועים חריגים, למרות שהדבר נדרש על פי הנוהל המשותף משנת 2006, שנועד להתוות את שיתוף הפעולה בין שני הגופים.
עוד נטען, כי תוכנית החירום של שב"ס משנת 2021, המגדירה עקרונות וסדר עדיפויות למיצוי משאבי הכליאה, בין היתר בתרחיש של ייחוס של מלחמה, התבססה בעיקר על "הצפפה" - הגברת האכלוס במתקני הכליאה הקיימים ללא הכשרת מקומות כליאה נוספים, בלי שבוצע תהליך של הערכת צורכי הכליאה בתרחישי הייחוס השונים ובכלל זה, באירוע של מלחמה, ובלי שגובשה תוכנית להכשרת מקומות כליאה נוספים ואף לא הוקצה תקציב להכשרת מקומות אלו.
עוד עולה מהביקורת, כי לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא הכין צה"ל אומדן של היקף המעצרים הצפויים להתבצע, ואף באוקטובר 2024 טרם הוכן אומדן זה.
"מתגובת שב"ס על טיוטת דו"ח הביקורת עולה, כי היעדר האומדן, היקשה על הארגון לקלוט אסירים בטחוניים בהיקפים גדולים במהלך מלחמת חרבות ברזל והוא אף פגע במוכנות צה"ל לקלוט לתקופות ארוכות אסירים בטחוניים, ששב"ס לא יכול היה לקלוט", מציין מבקר המדינה - "צה"ל לא התכונן למצב, שבו הוא יידרש להקים בעצמו מתקני כליאה לתקופה ארוכת טווח, ואף לא שמר על כשירות מבצעית בנושא זה".
עוד עולה מהביקורת, כי צה"ל הקים תוך כדי מלחמת חרבות ברזל ארבעה מתקני כליאה, שמתחמיהם מאפשרים כליאה לזמן ממושך ומתקן המאפשר כליאה לזמן קצר לבד.
מבקר המדינה מתריע עוד, כי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נוסף על הגידול במספרם של האסירים הביטחוניים, חל גידול גם במספרם של האסירים הפליליים - מכ-11 אלף לכ-13,400 אסירים בינואר 2025 - גידול של 22%.
אנגלמן מתריע עוד, כי הגידול במספר האסירים הביטחוניים בבתי סוהר מסויימים, הביא להגדלת היקף המשימות של אנשי סגל שב"ס. "השינוי לרעה ביחסי העוצמה בין אנשי הסגל לאסירים הביטחוניים לצד אתגרים נוספים, הגבירו את הסיכון לפגיעה פיזית ומילולית באנשי הסגל", נטען עוד בדו"ח הביקורת - "המחסור במקומת כליאה בבתי הכלא של שב"ס גרם לפגיעה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע מעצרים וביכולתו של שב"ס לבצע חקירות אפקטיביות".
מבקר המדינה תוקף את ההחלטה על שחרורם של 19 לוחמים בלתי חוקיים ובהם מנהל בית החולים שיפא ביולי 2024. "בשל הצורך לפנות כלואים ממתקן הכליאה של צה"ל 'שדה תימן', שב"כ נרתם לבקשת המל"ל ובחן חלופות, בראי הסיכון הבטחוני", נטען בדו"ח - "בהתאם לכך גיבש המלצה לשחרור מספר לב"חים. ב-1 ביולי 2024 שחרר צה"ל, בהתאם להמלצת שב"כ, 19 מהם. גורם מסויים בשב"כ ציין קודם לשחרורם של הלב"חי, כי הרשימה כוללת 'אנשים מהם נשקף סיכון'".
"כמו כן", מוסיף אנגלמן, "יודגש כי בתגובתו של צה"ל על טיוטת דו"ח הביקורת, הוא ציין כי 'שוחררו לרצועת עזה מעורבי בפעילות טרור, העומדים בקריטריונים של חוק הלב"חים. כלומר, שוחררו מי שעל פי התבחינים של החוק היו אמורים להישאר במעצר, עקב היותם מעורבים בעילות טרור ושנשקפה בגינם סכנה לביטחון המדינה".
"לדעת משרד מבקר המדינה היה ראוי שהמל"ל, שב"כ וצה"ל יוודאו, כי שחרור כה מובא לידיעת ראש הממשלה וכי ניתן אישורו לכך", מציין אנגלמן, שמותח ביקורת נוקבת גם על שחרורו של מנהל בית החולים שיפא, שנכלל בין 19 המשוחררים.
"משפחות חטופים המוחזקים בשבי חמס הביעו זעם על השחרור וטענו, כי הוא פוגע במאמצים להשבת יקיריהם", מציין מבקר המדינה - "השחרור גרם לפגיעה תודעתית עמוקה ציבור בישראל, וחמאס אף ניצל אותו לצורכי תעמולה, שכן מנהל בית החולים שיפא זכה לתשומת לב תקשורתית רבה עם שחרורו".
מבקר המדינה מציין עוד, כי בחוות הדעת של שב"כ בעניין שחרורו של מנהל בית החולים שיפא, הובאו חשבון תמיכתו בחמאס וכן העובדה שלא השתתף בפעילות צבאית, או בפשיטות לתוך שטח ישראל.
"עם זאת, בחוות הדעת לא הובאו בחשבון ההשפעה התודעתית של שחרורו על הציבור בישראל ועל פעילי חמאס", קובע אנגלמן - "עוד עולה בביקורת, כי לא בבה כל בקרה במטה שב"כ, או מחוץ לארגון, על המלצת יחידה מסויימת בשב"כ לשחרר את מנהל בית החולים".
"מאז כניסתו לתפקיד מוביל נציב בתי הסוהר, ובהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי, תהליך מקיף לחיזוק המשילות הכליאתית, הרחבת יכולות הכליאה, שיפור המוכנות המבצעית והעצמת יכולות הארגון להתמודד עם אתגרי הביטחון הלאומי".
"שירות בתי הסוהר עבר בשנתיים האחרונות מהפכה מבנית עמוקה כחלק מתפיסת המשילות הכליאתית. תחת מדיניות הנציב, הארגון הפך ממבנה מחוזי מבוזר, שבו התנהלו לעיתים מדיניות ותהליכי עבודה שונים, לארגון אחד, מנוהל ובעל מדיניות אחידה. במסגרת זו הוקמו אגף המודיעין, המחבר את שב"ס למאמץ הסיכול הפלילי והפח"עי; אגף המבצעים (אג"ם), המתכלל את כלל הפעילות המבצעית ונהלי הביטחון; אגף התכנון, המרכז את כלל הצרכים התקציביים והתכנוניים; האגף המשפטי, המוביל מדיניות משפטית אחידה; ואגף חלופות הכליאה, המאחד תחתיו את מערכי הפיקוח והבקרה ובהם יחידות צור, משגב והפיקוח האלקטרוני".
"במקביל הוקמו יחידות החוד כת"ר והימ"ז, והועצמה יחידת העילית "מצדה", המהווה כיום מכפיל כוח משמעותי בכל מתווה ביטחוני. צעדים אלה מבטאים את המעבר משב"ס המתמקד בניהול כליאה בלבד, לשב"ס של ביטחון, אכיפה ומשילות לאומית".
"עם פרוץ המלחמה קלט שירות בתי הסוהר אלפי אסירים ועצורים ביטחוניים נוספים בפרק זמן קצר, תוך ביצוע התאמות מבצעיות רחבות היקף והרחבה משמעותית של מערך הכליאה הלאומי. החל מינואר 2024 ועד היום נוספו במתקני הכליאה 4,598 מקומות כליאה חדשים בתקן של 4.5 מ"ר לאסיר. בנוסף, 2,472 מקומות כליאה נוספים מצויים כיום בשלבי בנייה מתקדמים וצפויים להימסר באופן מדורג עד סוף שנת 2026. בסך הכול צפוי מערך הכליאה של שב"ס לגדול ב-7,070 מקומות כליאה חדשים".
"גם מבקר המדינה מציין בדוח את התמודדות הארגון עם הצורך בהוספת מקומות כליאה במהלך המלחמה ואת המענה שניתן בטווח המיידי. שירות בתי הסוהר רואה בביקורת כלי חשוב לשיפור מתמיד, לומד את ממצאי הדוח ופועל ליישום ההמלצות הרלוונטיות. שב"ס של היום הוא ארגון חזק יותר, ערוך יותר וממוקד יותר, הממשיך לפעול בנחישות למען ביטחון המדינה, ביטחון הציבור וביטחון סגל הכליאה".
"בניגוד לנטען בדו"ח, צה"ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד, ובשום שלב לא קיבל הנחייה אחרת. למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב"ס, צה"ל השקיע משאבים רבים בהקצאת כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה".
"מתקני הכליאה הצבאיים שהוקמו נועדו לכליאה ראשונית ולצורכי מיון וחקירות מודיעין. בפועל, לאור הפער ביכולות ההכלה של שב"ס, שימשו למעצרים לפרקי זמן ארוכים. בעניין שחרור הכלואים משדה תימן, השחרור בוצע לאחר סדרת דיונים במל"ל בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים. רשימת הכלואים גובשה על ידי השב"כ".
"צה"ל משתף פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה ומתייחס בכובד ראש להמלצותיו. עם זאת, הדו"ח לוקה בפגמים מהותיים בעיקר בשל החלטת צוות הביקורת להימנע מקיום הליכי ביקורת בצה"ל בכך שלא התקיימו פגישות ביקורת כלל, בניגוד לנהוג בביקורות אחרות. המבקר התעלם מהאמור בהתייחסות צה"ל לדו"ח שגובתה במסמכים, וכך נוצר מצב בו הדו"ח אינו עולה בקנה אחד עם המציאות".
"באשר לשחרורו של מנהל בית החולים שיפאא, ההחלטה על שחרורו התקבלה בהתאם להוראת החוק ועל בסיס חוות דעת ביטחונית של השב"כ, זאת לאחר דיונים שהתקיימו במל"ל על הצורך לשחרר כלואים, שבסיומם נקבע כי ראש המל"ל יהיה הגורם הבכיר אשר יעודכן בנושא ולא ראש הממשלה".
"המבקר ציין כי הוא רואה בחומרה את העובדה שלא התקבל אישור ראש הממשלה לשחרור, על אף שדבר זה מעולם לא נדרש או הוגדר. גם לאחר שצה"ל הפנה את תשומת לב המבקר לכך שמדובר בטעות, המסקנה נותרה בעינה".
העלות השנתית הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפת סייבר מוערכת בכ-12 מיליארד שקל. "על ראש הממשלה, מערך הסייבר הלאומי ועל כלל הגורמים לראות בביקורת נושא היערכו המדינה לאירועי סייבר ותפקודה במהלך מלחמת חרבות ברזל ובליקויים המפורטים בה משום הרמת דגל", הוא מתריע - "הליקויים נוגעים בסופו של יום לחוסן הלאומי ולביטחון המדינה".
מבקר המדינה מציין, כי לא ניתן להשלים עם מציאות, ה במשך כעשור הקבינט המדיני-בטחוני אינו מקיים דיונים ייעודיים בנושא ושבמהלך התקופה חוק הסייבר לא קודם. "חובה לפעו ללא דיחוי לתיקון הפערים ולגיבוש תוכנית פעולה לאומית, שתבטיח את הגנת המשק והמדינה מפני איומי הסייבר ההולכים וגוברים", הוא ממליץ.
מבקר המדינה מתריע: "הבינה המלאכותית אינה סוגיה עתידית, היא משנה כר היום את אופן פעולתן של ממשלות. תפקידנו כמוסדו ביקורת הוא לא להמתין שהסיכונים יתממשו, אלא לבחון מראש היערכות לשימוש אחראי ומועיל", הוא כותב - "מתוך ראייה זו, הובלתי כנשיא של ארגון המבקרים האירופאי, ביקורת רב לאומית בהשתתפות 12 מדינות אירופאיות, שבה עולה בישראל תמונה של 'פרדוקס החדשנות'.
פער בולט בין נקודת הפתיחה שלנו כמעצמת היי-טק לבין היכולת לרגם זאת לתוכנית ממשלתית כוללת. חובתנו לוודא שאימוץ הטכנולוגיה מקדם שירות ציבורי איכותי ויעיל, תוך הגנה על זכויות הפרט ואמון הציבור".
בדו"ח הביקורת על המוכנות לאימוץ והטמעה של בינה מלאכותית בגופים הציבוריים בישראל, מציג מבקר המדינה ממצאים משאלון מיוחד מטעמו.
"כדי שישראל תממש את מעמדה כ'אומת חדשנות' גם בתוך גופי הממשל, עלינו להישיר מבט את הפערים שעולים מהשטח", הוא מתריע עוד - "בשאלון שהעברנו לגוים הציבוריים עלה, כי ב-58% מהגופים שהשתתפו בשאלון, לא הוקצה תקציב ייעודי לקידום פרוייקטים של בינה מלאכותית וכי ב-86% מהגופים אין מערכות קבלת החלטות אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית".
מבקר המדינה קובע, כי היעדרה של תשתית ארגונית ותקציבית לקידום בינה מלאכותית ברוב הגופים הציבוריים הוא חסם שמעכב את התפתחות השירות הציבורי. "זהו הזמן לגבש תוכנית אב לאומית, שתהפוך את כלי הבינה המלאכותית למנוף של מצויינות בשירות הציבורי", הוא ממליץ.
"פעילותו התקינה של בית הנשיא מושפעת ותלויה ברמת הסודיות, השלמות והזמינות של המידע המצוי ברשותו. החסר המהותי בהיבטי ניהול-העל בבית הנשיא מוביל למסקנה, כי תחומי הגנת הסייבר לא טופלו באופן ההולם את הסיכונים הנשקפים לגוף בעל חשיבות לאומית, קל וחומר בעיתות מלחמה, כשכמות תקיפות הסייבר מתגברת", מסביר אנגלמן.
אנגלמן מתריע, כי פגיעה במערכות מידע, שבהן אצור בין השאר מידע רגיש על קרוב ל-100 אלף מבקשי חנינה, עלולה להוביל לפגיעה בצנעת הפרט ובשם הטוב ובתדמית של בית הנשיא והעומד בראש המדינה. "על בית הנשיא להמשיך לפעול לתיקון הליקויים, על מנת להבטיח את סודיות המידע ושרידותו", הוא ממליץ.
התרעות פיקוד העורף