עוד עולה מהנתונים כי בשנה שעברה היו 780 אירועים של תפיסת נשק בלתי חוקי. במסגרת זו נתפסו 1,876 אקדחים, 886 רובים, 552 רימונים, 119 מטעני חבלה ו-95 כלי נשק מאולתרים. שנת 2024 הייתה שנת שיא בתפיסות של אמצעי לחימה בלתי חוקיים, אז נתפסו קרוב ל-760 אמצעי לחימה, בהם רובים, אקדחים ורימונים.
"אני מקווה שהממשלה תעשה את מה שהחליטה בעניין. האתגרים הם עצומים", אמר יו"ר הוועדה בפתח דבריו. "האיזון בין הסדר הציבורי, המשילות והעמידה בחוק לבין אמון האזרחים בשלטון, חייב להישמר".
ב-2050 יהיה רוב פלסטיני בנגב
בהמשך דברי הפתיחה שלו הדגיש שוסטר כי קיים איום על תקפות השלטון הישראלי. "הסיטואציה שקיימת יוצרת בקיעים באמון ובתחושת המסוגלות של השלטון להכפיף את החוק והסדר באזור שבו מדובר. כאן צריכה להיות תכנית עבודה ממשלתית מסודרת. ליצור מפת דרכים, לקבוע את ההיררכיות המינהליות הנכונות, וכל זה צריך להיות בניהול מרכזי של משרד ראש הממשלה. זה לא נושא למשרד אחר".
שוסטר הביע צער על כך שמי שאמור לדאוג לכך שהחלטות הממשלה בנושא ייושמו, כלומר מזכיר הממשלה, אינו נוכח בדיון. לדבריו, בכוונתו לנקוט באמצעים העומדים לרשותו כדי להביא את מי שהוזמן לדיון נוסף בנושא.
לדבריו, אובדן המשילות והריבונות בנגב הוא טוטאלי. מתקיימת בו כלכלת פשיעה, ומה שנעשה כדי לטפל בנושא ולמנוע את המצב הזה נעשה לאט מדי. "מדינת ישראל לא במיקוד על זה. אין למדינה כלי שלטון מתאימים לטיפול בעניין".
ביטון הוסיף כי בימים אלה נבחן מהלך חלופי להסדרת רישום הישראלים שנכנסים לשטחי A, כלומר לרשות הפלסטינית. "מדובר בעיקר בכניסות של בדואים לשם, לצרכים של קשרי משפחה, קניות וכולי. אנחנו מקווים שזה יטופל במסגרת ההסדרה".
"תסכול ואכזבה"
בהקשר זה הסביר נציג הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב כי באמצעות ועדה מיוחדת מגובשות המלצות ליצירת ניתוק בין הנגב לבין הרשות הפלשתינית. "כל העדר המשילות נובע מהקשר הזה", הסביר. "בשבועות הקרובים נגיש לראש הממשלה את ההמלצות. אני האחרון שיגיד כי המצב הוא כמו שהוא צריך להיות".
ח"כ שוסטר סיכם את הדיון בכך שהאתגר מונח לפתחה של הממשלה הבאה. "אני מקווה שכל ממשלה שתוקם אחרי הבחירות, לא תוכל להתעלם ממה שקורה בנגב. מדובר באירוע מטלטל מכל כיוון שהוא. יש לפעמים מצבים שבהם צד אחד נהנה וצד שני בוכה. אף אחד לא מרוצה מהמצב הזה, ואנחנו נקרא לדיון מיוחד כדי לבחון את ההצעות שעומדות בפנינו".