"כל יום אנחנו מוציאים את כל המצעים והבגדים החוצה לחשיפה לשמש, אבל עדיין יש פרעושים בלילה", סיפר שבארי ל"פייננשל טיימס". הוא הוסיף כי ניתן לקנות סרטי דבק ללכידת עכברים, אך הם יקרים מדי, כ‑3.50 דולר לכל רצועה. "צריך חמש או שש בכל יום", אמר.
לפי סקירה של האו"ם באפריל, כינים, פרעושים ויתושים מתפשטים גם הם במחנות הגדולים המלאים בפליטים נעזה, מעבירים מחלות וגורמים לזיהומים בעור.
על פי הדיווח התפשטות המזיקים מתרחשת שמונה חודשים לאחר הפסקת האש בין ישראל וחמאס בעזה. מאז לא בוצעה שום שיקום, אחרי שרוב הבניינים ברצועה הופצצו והפכה להריסות. כ‑2 מיליון תושבים דחוסים בשטח הולך וקטן, לאחר שישראל טענה לשליטה על 60% מהרצועה הצרה.
"אין אפשרות להכניס מכונות לפינוי הריסות, ובעיה נוספת היא המחסור במקום ברצועה. קשה מאוד למצוא מקום לפנות אליו את ההריסות. זה יצר את הסביבה המושלמת לריבוי יונקים". פציעות מנשיכות יונקים וחרקים, הוסיף אואויס, "מתנפחות ומזוהמות בקלות" בגלל מחסור במים נקיים ומוצרי היגיינה.
על פי ה"פייננשל טיימס" יותר מ‑80% מתושבי עזה חיים באוהלים, והשאר מתרכזים בעיקר בבתים הרוסים. רשויות סיוע טוענות כי המגבלות שמטילה ישראל - השולטת בכניסת סחורות לרצועה - על פריטים חיוניים לשיקום התשתיות ההרוסות, גורמות לכך שהמצב הנורא נמשך ללא שינוי משמעותי. בחודש האחרון הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לצבא להשתלט על עוד שטחים.
על פי הדיווח זבל נמצא קרוב לאוהלים במחנות פליטים ברצועה, מה שיוצר סכנות בריאותיות שמחריפות עם עליית הטמפרטורות בקיץ, כך אומרים רשויות הומניטריות ותושבים.
סוכנות הסיוע של האו"ם בעזה (OCHA) קראה לאחרונה לשיקום הגישה למזבלות סמוכות לגבול, שבהן עדיין פרוסים כוחות ישראליים, ולמתן אישור לכניסת ציוד לפינוי הריסות ומכונות כמו משאיות, דחסניות ומעמיסים.
בדיווח טועים כי כעת קיימת מעט תקווה לשינוי, מאחר שחמאס שהביא לחורבן עזה עקב פתיחת המלחמה בטבח ה-7 באוקטובר מסרב למסור את נשקו - תנאי המהווה מפתח מרכזי לכל שיקום. בינתיים העימותים נמשכים עם ישראל והמצב ברצועה מחמיר: לפי משרד הבריאות בעזה: מאז הפסקת האש נהרגו כ־960 בני אדם, כולל יותר מ־120 ילדים התקיפות ישראליות ברצועה.
המתפ"ש, הגוף הישראלי האחראי על גישה לסיוע בעזה, מסר שבבקשת האו"ם וארגונים בינלאומיים נוספים, "כמעט 170 טון חומרי הדברה ואלפי מלכודות לעכברים, יתושים ומזיקים נוספים הוכנסו לרצועה בשבועות האחרונים".
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווח במאי שכ־80% מתחנות שאיבת הביוב בעזה חדלו לפעול, מה שמאפשר לכ־40,000 מ"ק שפכים לא מטופלים לזרום לים מדי יום ולשטוף אזורים שבהם משפחות מתגוררות. ייצור המים הכללי ברצועה ירד בכ־20% במאי לעומת חודשיים קודם לכן, בעיקר עקב מחסור בכימיקלים וחלקי חילוף, והוסיפה קריאה לכניסת מתמשכת של חלקי חילוף, משאבות, צינורות, שמנים וחומרי טיפול במים.
ישראל אפשרה הכנסת מלכודות לעכברים, וארגוני האו"ם הצליחו להביא חומרי הדברה, אך זה לא הספיק, אמר סלימן אואוויס: "לצערנו, הכמות שמותרת כיום מספיקה רק לכמה שבועות, וכמובן שמדובר בכל עזה שנפגעת".
המתפ"ש מסר כי "תשתיות חיוניות", כולל בארות ומתקני מים, מתוקנות וכי הגוף עובד עם האו"ם והקהילה הבינלאומית "לתמוך במאמצי היגיינה ובתחזוקת תשתיות קריטיות", כולל אפשרות להכניס משאיות לפינוי אשפה וציוד לתיקון תשתיות.
למרות ניסיונות הניקוי, לדבריו, הלכלוך והאשפה נותרו בכל מקום, יחד עם מספר יוצא דופן של יתושים. אין שירותי שירותים במחנה, שבו לפי הערכתו חיים עד 15,000 תושבים, ולכן תושבים נאלצים לחפור בורות לשימוש כמבואות.
"אין מערכת ביוב ואין דרך לפנות את מי השפכים. כשהשירותים מלאים אנו מערבבים את התוכן עם חול וחופרים אחר", סיפר. "כל ההריסות מסביבנו והביוב מושכים את המכרסמים. אנחנו צוחקים על זה כאילו הם הפכו לילדים שלנו, כי הסבל שלנו עצום".
אבו ורדה, שמוכר מוצרי בית בדוכן, אמר שרוב היום שלו מוקדש לעמידה בתורים למים נקיים ולמזון. "אחרי שאתה מסיים את הדאגות של היום, מתחיל החשש מהלילה, שמביא עכברים וסמורים ומאיים על ביטחון הילדים". תושבי עזה, שתלויים כמעט כולם בסיוע מזון, "מחזיקים מעמד בקושי רב", אמר דובר יוניצ"ף אואוויס.
שבארי, שמאוד רוצה לעזוב את עזה, בדיווח טוען שהידרדרות תנאי המחיה היא טקטיקה ישראלית, והשווה זאת למה שכינה "רעב מכוון" בשנת 2025, כאשר ישראל לטענתו חסמה את כל הסיוע ההומניטרי כולל מזון במשך 11 שבועות, ולאחר מכן אפשרה זרימה מוגבלת מאוד שהובילה לרעב בצפון הרצועה.
התרעות פיקוד העורף