מאז 7 באוקטובר 2023 נוספו יותר מ־20 אלף פצועי ופצועות מלחמה לטיפולו של אגף השיקום במשרד הביטחון. לפי הערכות, בכל חודש נקלטים שם בממוצע כאלף פצועים נוספים.
לגלות את הכוחות מחדש
גבאי, 32, נשוי ואב לארבעה מירושלים, נפצע בתאונת אופנוע ב־2013 במהלך שירותו הצבאי, ועבר קטיעה ברגל שמאל. שנהר, 27, משוהם, עבר גם הוא תאונת אופנוע לפני ארבע שנים, בדרך למילואים, והוא קטוע רגל ימין מעל הברך. בתחילת החודש שניהם יצאו לראשונה עם קבוצה של שישה משתתפים ליער בן שמן, והעבירו להם שם יום חווייתי ומלא אדרנלין. הוא החל בלא מעט חששות, אבל אלה התפוגגו ככל שהתקדם היום.
"בשיקום תמיד אמרו לי שאני צריך להיות מטפל, אבל רציתי לעשות משהו אחר", מספר שנהר. "נהייתי בלוגר טיולים, פתחתי את "one leg travel" באינסטגרם (שבו הוא משתף מטיוליו בארץ ובעולם - ע"ל), טסתי לאוסטרליה, הקפתי אותה בג'יפ, ותוך כדי זה הבנתי שאני רוצה לעשות משהו גדול יותר. שם עלה לי הרעיון של ‘נהיגה ללא גבולות'. באוסטרליה הבנתי שמה שעוזר לי להתגבר על האתגרים הוא הנהיגה. נהיגה היא דבר תרפויטי, מדיטטיבי. צלחתי את המסע באוסטרליה בעזרת הנהיגה, שעות רבות חשבתי מהו הנתיב הנכון, וזה גם מה שעזר לי למצוא את הנתיב שלי היום".
שנהר, סטודנט למדעי ההתנהגות ומשאבי אנוש במכללה למנהל, פנה לאחר שובו לארץ ל"ריסטארט" עם הרעיון למיזם ושם הוצע לו להצטרף למיזם דומה באנגליה. "הם עושים מסעות נהיגה ושיפוץ רכבים לפצועים פוסט־טראומטיים", הוא אומר. "הצטרפתי אליהם למסע של חודש, חצינו את אירופה, מאנגליה עד פולין. ראיתי מה הם עושים ואיך זה עזר לחבר'ה במסע".
עם חזרתו, חבר משותף חיבר בינו ובין גבאי, עובד סוציאלי במקצועו. "נהיינו חברים, סיפרתי לו על הרעיון הזה, והחלטנו לרוץ עליו יחד", שנהר ממשיך.
השניים בנו מסלול ביער בן שמן, "ומשם זה היה כדור שלג", כדברי גבאי. "הגענו לפגישה עם ‘ריסטארט', והם אישרו לנו ישר את המיזם ואמרו ‘אנחנו איתכם'. ישבנו ובנינו תוכנית עבודה. אנחנו מביאים משהו חדש, שנכון להיום לא קיים ברמה הזאת. משהו שהוא כיף, אבל לפני שהוא כיף, הוא ממוקד טיפול, הקשבה, עשייה וכוחות.
"המטרה היא לעזור לאנשים לגלות את הכוחות שלהם אחרי הפציעה. ההתמקדות היא לא בטראומה ובכמה אני מסכן, אלא איפה אני יכול לצמוח, מה אני יכול לתת לעולם. לא רק לחזור לאיזו שגרה, אלא להיות עוד יותר טוב. מבחינתי, הפציעה היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
"אחרי הפציעה היו לי רגעי משבר מאוד גדולים. יצאתי הביתה פעם ראשונה אחרי עשרה חודשים, ובדרך חזרה לשיקום היה לי פנצ'ר ולא היה אף אחד שיכול לעזור לי. הוצאתי את החלקים מהבגאז', החלפתי את הגלגל והתחלתי לבכות. היה לי קשה וכואב, וירדתי מכיסא הגלגלים כשכל הרגליים שלי מדממות ופצועות. 40 דקות של בכי. אבל מעטים האנשים שחווים את הריפוי שאני חוויתי באותו הרגע. הבכי הזה שחרר. בכיתי, וזה מה שיצר את הריפוי בשילוב תחושת ההצלחה על כך שהחלפתי את הגלגל לבד".
לעלות את ההר המנטלי
קלר נפצע בעזה לפני כשנתיים, "ומאז אני יכול להגיד שיש הרבה עליות וירידות. גם כשאתה מגיע לשטח פה יש הרבה עליות וירידות. לבוא ולהרגיש את הפרפרים בבטן, בגוף, זו חוויה עוצמתית".
כאן יש אופוריה, זו תחושה של חיבור לשטח. קודם כל, לטייל, להסתכל, לראות את המדינה שהלכתי ונלחמתי בשבילה. זו נקודה שהיא מאוד קריטית לי. להבין מה עשיתי, להבין שזה לא כלום. כאן אף אחד לא שופט אותך, מכילים אותך, נותנים את ההזדמנות שלך. זה משחרר משהו לגוף, מרגיע את השריר, הנפש והראש. אתה לא חושב יותר מדי על הקרב, אתה לא חושב יותר מדי על הדברים האלה. נותנים פה את האפשרות לנהוג ולהתמודד עם האתגרים. יש פה אנשי מקצוע שיכולים לעזור לך, אבל בתכל'ס זה שלך".
"אם ב־2023 סייענו לקרוב למאה פצועים, השנה נסייע לקרוב לאלפיים", הוא מבהיר. "אנחנו נותנים את הכלים לפצועים בשאיפה שהם יוכלו להרים מיזמים. אנחנו הכי גאים בעולם לראות את החבר'ה שעכשיו יש להם מיזם, ואנחנו יודעים לתת להם בית כל עוד הם צריכים".
מהמסע הראשון, גבאי ושנהר יצאו מרחפים. "לא דמיינתי שזה יהיה כל כך גדול ומוצלח", שנהר מודה. "שהמשתתפים יגידו שהם רוצים להמשיך, שהם רואים בזה אופק תמיכתי אמיתי. התוכנית החד־יומית חמודה, אבל באמת יש מקום לטווח ארוך כדי לתת כלים. לא רק להגיד שעשינו כיף, למדנו קצת ויאללה, מתקדמים. אנחנו רואים איך אפשר לצמוח מהטראומה בעזרת זה. אני מצפה שזה ייתן להם את הכוח, את העצמאות ואת ההבנה שהם יכולים לעשות הכל – הצלחתי לעלות את ההר הפיזי, עכשיו אני יכול לעלות את ההר המנטלי".
גבאי מוסיף: "להקים כמה שיותר קבוצות בכל הארץ. לראות שאנחנו לא באים להיות עוד איזה פרויקט, הוא צריך להיות באמת משמעותי. השאיפה האישית שלי היא לעשות תזה ודוקטורט על הפרויקט, להתפתח בתחום המקצועי שלי בהיבטים האלו, ולחקור את הנושא הזה ככלי טיפולי".
"הפסיכולוגית שלי אמרה שלפעמים לעזור לאחרים עוזר גם לעצמך", מסכם שנהר. "אין ספק שזה עוזר גם לנו. אם כבר לעשות משהו, אז לפחות שהוא יעזור גם לאחרים".
התרעות פיקוד העורף