"יש לבחון מידי מפעם לפעם, אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן, או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן", מוסיף.
עם זאת, הביקורת הפרטנית התקיימה רק בארבע רשויות מקומיות - הרצליה, רמת גן, חדרה ובנימינה-גבעת עדה, בעוד שערים גדולות, בהן תל אביב וירושלים לא נכללו בביקורת.
עוד נקבע בפסק הדין, כי לא ניתן להשתמש באותן מצלמות גם לצורך אכיפת עבירות איסורי חנייה, שעניינן הפרעה לציבור, כגון חנייה ב"אדום לבן", ללא הסמכה מפורשת בדין.
עם זאת, מבקר המדינה מהיר, כי כל הרשויות המקומיות שנבדקו - הרצליה, חדרה, רמת גן ובניימינה-גבעת עדה מסרו כי המצלמות לאכיפת עבירות חנייה שהן הציבור בתחום שיפוטן מצלמות LPR.
מהביקורת עולה, כי עיריית רמת גן החלה להפעיל מצלמת לאכיפת עבירות נת"צ (באורך של כ3.3 ק"מ) בשנת 2021 ונכון לשנת 2025 היא הפעילה כ-100 מצלמות נייחות בעיר ומצלמות ניידות לאכיפת עבירות חנייה.
בהרצליה הופעלו אשתקד 77 מצלמות נייחות בכ-45 אתרים בעיר ומצצלמות ניידות לאכיפת עירות חנייה המוצבות על שני רכבי הפיקוח העירוני. עיריית חדרה הפעילה אשתקד 12 מצלמות בכ-11 אתרים בעיר, אבל לא אכפה עבירות בנת"צ הקיים בעיר.
מהביקורת עולה עוד, כי כ-121 אלף דו"חות הונפקו על ידי הרשויות שנבדקו שנת 2024, בגין עבירות חנייה ונת"ץ: 81,026 דו"חות בעיריית הרצליה, 36,192 דו"חות ברמת גן, 3,651 דו"חות חדרה ו-493 בבנימינה-גבעת עדה.
הערך הכספי של הדו"חות, שהונפקו בגין עבירות נת"ץ וחנייה בשנת 2024 עמד על כ-44 מיליון שקל - כ-28.2 מיליון שקל בעיריית הרצליה, כ-14.3 מיליון שקל בעיריית רמת גן, כ-1.2 מיליון שקל בעיריית חדרה וכ-119 אלף שקל במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה.
מספר האירועים החשודים כעבירות שנמחקו על ידי הפקחים ברשויות המקומיות שנבדקו בלי לציין את סיבת המחיקה (לאחר שנבחנו ונמצא כי הם אינם כוללים את הנתונים הנדרשים להוכחת ביצוע העבירות עמד על כ-256 אלף ברמת גן ו-1,198 בחדרה.
בעיריית רמת גן הבהירו, כי כל אירוע החשוד כעבירה נבדק ובמקרים בהם לא ניתן היה להוכיח מעבר לכל ספק את ביצוע העבירה, הדו"חות נמחקו ומדובר על היקף דו"חות שנמחקו במשך כחמש שנים.
בכיר בעירייה ציין עוד, כי האכיפה היתה בהתאם לנסיבות, כמו למשל, בעת שרכב נראה בנת"צ, אבל הוא פנה לאחר מרחק קצר לרחוב אחר, או לחנייה פרטית.
בסיכום הדו"ח קובע אנגלמן: "משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העיריות הרצליה, חדרה ורמת גן, על השיעור הגבוה של בדיקת האירועים החשודים כעבירות, מתוך כלל האירועים שנוצרו על ידי המצלמות בשנת 2026 - כ-100% בעיריות הרצליה ורמת גן וכ-96% בעיריית חדרה".
מבקר המדינה קובע, כי על משרד הרווחה לפעול בשיתוף הרשויות המקומיות למציאת דרכים לשימור העובדים הסוציאליים, ולהשלים בהקדם את המהלך לקביעת מספר התיקים המרבי, שיועבר לטיפולם. זאת, בייחוד לנוכח הגידול הצפוי בהיקף הביקוש לשירותי רווחה, כדי להטיח את מתן המענה המענה המייטבי לתושבים הזקוקים לכך.
מהביקורת עולה, כי כ-1.18 מיליון תושבים קיבלו שירות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בשנת 2023 (כ-12% מאוכלוסיית המדינה).
שיעור תקני העודים הסוציאליים, שאינם מאויישים עמד בשנת 2024 על ממוצע של 16%. עוד עולה מהנתונים, כי שיעור העובדים הסוציאליים ששנת 2025 הוטל עליהם עומס תיקים כבד (יותר מ-50 תיקים) ברשויות המקומיות שנבדקו עמד על: 87% במגדל העמק, 40% במודיעין, 26% בקרית מוצקין ו-33% בראש פינה.
במגדל העמק העומס הממוצע עמד על 335 תיקים לכל עובד או עובדת סוציאלית, מודיעין - 236, מעלות תרשיחא - 86, בקרית מוצקין - 283 ובראש פינה - 230. עוד עולה מהנתונים בביקורת, כי כ-74% מהעובדים הסוציאליים ציינו בשאלון שיתוף הציבור, כי עומס העבודה גדל מאז פרוץ המלחמה.
בפרק על ההתחדשות העירונית, קובע מבקר המדינה: התחדשות עירונית היא כלי אסטרטגי לקביעת מדיניות בתחום התכנון והבנייה, בייחוד לנוכח הגידול המהיר באוכלוסיית המדינה והצורך הגובר ביחידות דיור איכותיות וממוגנות בפני פגיעות ונזקים מרעידות אדמה ומירי רקטות וטילים.
מהנתונים עולה, כי בשנים 2025-2017 כלל לא הוצאו היתרי בנייה ב-23 מיזמי פינוי ובינוי המקודמים בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקרית שמונה. "כולם רשויות הנמצאות באזורים המועדים יותר לרעידות אדמה חזקות ולסכנות מלחמה", מדגישים מחברי הדו"ח.
עוד עולה מהביקורת, כי משך תהליך ההתחדשות העירונית של מתחם ברנדייס רעננה מתחילתו ועד לאכלוסו בשנת 2022 עמד על 23 שנים, נתון הממחיש את ההליכים הממושכים בקידום פרוייקטים של התחדשות עירונית מתחמית.
מבקר המדינה ממליץ, שרשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון והרשות להתחדשות, יעודדו מיזמים גם ביישובים, אשר בהם אין כדאיות כלכלית מספקת, בין היתר, באמצעות יצירת תנאים שיאפשרו את קידומם.
בפרק בביקורת על רישוי העסקים, מתריע מבקר המדינה: "ממצאי דו"ח הביקורת מעלים ליקויים בקידום הרפורמה רישוי עסקים המשפיעים על בעלי העסקים הקיימים, על האזרחים שברצונם לפתוח עסק חדש ועל כלל הציבור. חרף הרפורמה, עדיין כ-20.5% מהעסקים פועלים ללא רישיון.
התרעות פיקוד העורף