"זו זהות מורכבת", הוא מספר, "אני חושב שבמובנים מסוימים קל יותר להיות גיי ודתי בארצות הברית, אבל אני גם רואה שינוי בישראל. יש יותר פתיחות ויותר מקום לשיח שלא היה קיים בעבר".
עבורו, חודש הגאווה הוא הרבה מעבר לחגיגה. "זה חודש של נראות, במיוחד עבור אנשים שלא תמיד רואים את עצמם מיוצגים. קיבלתי לאורך השנים הודעות מצעירים מקהילות דתיות בארצות הברית, בישראל ובמדינות נוספות, שמנסים להבין מי הם ואיפה המקום שלהם בעולם. אם אני יכול לגרום להם להרגיש שהם לא לבד, לעזור להם להרגיש שרואים אותם ואפילו להציל חיים אין דבר חשוב מזה מבחינתי. כיהודי, אני מאמין שהתפקיד שלנו הוא להפוך את העולם למקום טוב יותר. אם באמצעות הסיפור שלי אני יכול לעזור לצעירים שמרגישים לבד, לגרום להם להרגיש שרואים אותם ולהבין שיש להם מקום בעולם בדיוק כפי שהם - אז מבחינתי זו שליחות".
לדברי מתן, דווקא חודש הגאווה הוא הזדמנות לדבר על מציאות שלא תמיד מקבלת ביטוי: "הרבה פעמים אנשים מניחים שאתה צריך לבחור - או להיות דתי, או להיות גאה, או להיות ציוני. החיים שלי הוכיחו לי שזה לא חייב להיות ככה. אני לא רוצה לוותר על אף חלק ממי שאני".
אף שגדל בבית ציוני, מתן מעולם לא תכנן לעבור לישראל: "גם כשהגעתי לכאן במסגרת שנת מסע, לא תכננתי להישאר. זו הייתה אמורה להיות חוויה זמנית. רק אחרי שחייתי כאן באמת הבנתי שאני יכול לבנות פה את החיים שלי". הוא מספר שהחיבור למדינה הלך והעמיק עם הזמן: "התאהבתי בישראל בצורה שלא ציפיתי לה. יש כאן משהו שקשה לי להסביר במילים. הציונות תמיד הייתה חלק מהזהות שלי, אבל רק כאן הבנתי עד כמה היא משמעותית עבורי".
עם הגעתו לארץ החל להתנדב במסגרות שונות, ובהמשך מצא דרך נוספת לתרום דרך עולם התוכן וההסברה הדיגיטלית. הוא הבין שהשילוב בין זהותו כיהודי דתי, הומו, ציוני ועולה חדש הוא גם כלי להשפעה, וגילה שהסיפור האישי שלו מאפשר לו לנהל שיח עם צעירים ברחבי העולם, ובעיקר עם בני דור ה-Z שמחפשים סיפורים אותנטיים ואנשים שאפשר להזדהות איתם.
בחודשים האחרונים השתתף בתוכנית Creators Lab של TalkIsrael – המופעלת בשיתוף אוניברסיטת רייכמן ומיועדת לסטודנטים בין לאומיים הלומדים בישראל ומעוניינים להשפיע על תדמיתה של ישראל בעולם. במסגרת התוכנית לומדים המשתתפים כיצד להשתמש ביצירת תוכן ובסיפור אישי כדי להגיע לקהלים צעירים ברחבי העולם.
במסגרת התוכנית למד כיצד להשתמש בכוחם של סיפורים אישיים כדי להגיע לקהלים צעירים ברחבי העולם ולספר את הסיפור הישראלי דרך חוויות יום-יומיות ואנושיות. "הבנתי שהכלי הכי חזק שיש לי הוא הסיפור האישי שלי", הוא אומר. "אנשים מתחברים לבני אדם. אם אני יכול להראות דרך החיים שלי בישראל מציאות קצת יותר מורכבת ממה שרואים בכותרות, אז מבחינתי עשיתי משהו משמעותי. אני גם אוהב להראות לעולם את המציאות של להיות גיי בישראל. יש משהו מיוחד מאוד ביכולת לחיות כאן בגלוי כיהודי גאה במדינה היהודית. זה לא דבר שאני לוקח כמובן מאליו, וזו ישראל שאני גאה לחשוף בפני יותר אנשים".
המעבר לישראל דרש ממנו לא מעט ויתורים. הוא עזב מאחור חיים נוחים ומוכרים בארצות הברית, הגיע למדינה חדשה כמעט לבדו, ובתחילת הדרך גם ללא עברית כלל. כעת, כשהוא משלים את תהליך העלייה שלו, הוא מסתכל על הדרך שעבר ומרגיש שמצא את המקום שאליו הוא שייך. "עזבתי חיים מאוד נוחים בארצות הברית כדי להתחיל מחדש כאן. זה לא תמיד היה פשוט, אבל היום אני יודע שזו הייתה ההחלטה הנכונה. דווקא בישראל מצאתי מקום שבו אני יכול להיות כל מי שאני - בלי להתנצל ובלי לבחור רק חלק אחד מהזהות שלי".
התרעות פיקוד העורף