בעוד המתנגדים מזהירים מפני פגיעה באופייה הכפרי של טבעון, דיירים המתגוררים בבניינים בני עשרות שנים ללא ממ"דים טוענים כי אי אפשר להמשיך להתעלם ממצב המבנים ומהצורך במיגון. "בזמן שאנשים דיברו על הנוף, אנחנו חשבנו איך מגנים על הילדים שלנו", אומרת אחת מתושבות המתחם.
1,400 דירות חדשות במקום 400
לפי התוכנית שהופקדה בוועדה המחוזית חיפה בפברואר 2026, צפויים להיבנות 31 מבנים חדשים: שישה מבנים בני חמש קומות, תשעה בני שש קומות, שישה בני שבע קומות, חמישה בני שמונה קומות, ארבעה בני תשע קומות ומבנה אחד בן עשר קומות. במועצה המקומית מדגישים כי התוכנית טרם אושרה סופית וכי נבחנות אפשרויות להפחתת גובה המבנים ולהקטנת מספר יחידות הדיור.
"בזמן שדיברו על צביון, אנחנו חיפשנו איך להתמגן"
לדבריה, רבים מבעלי הדירות דווקא תומכים בתוכנית. "תמיד יהיו כאלה שמתנגדים, אבל הרבה מאוד דיירים רוצים לראות את הפרויקט מתקדם. אנשים מבינים שהמצב הקיים לא יכול להימשך לנצח".
גם שרון, המתגוררת במתחם, מתקשה להבין את ההתנגדות הנרחבת. "בזמן שאנשים דיברו על גובה בניינים וצביון, אנחנו חשבנו איך מגנים על הילדים שלנו. אצלנו אין ממ"דים, ובחלק מהמבנים גם אין מקלט שאפשר להגיע אליו בזמן. במהלך המלחמה היו פעמים שפשוט נשארנו בבית כי ידענו שלא נספיק להגיע למקלט".
לדבריה, חלק מהמתנגדים אינם מכירים את המציאות שבה חיים תושבי המתחם. "קל יותר לדבר על צביון כשלא חיים בבניינים האלה. מי שחי כאן בבניינים בני עשרות שנים רואה את הדברים אחרת".
ריקי, תושבת נוספת במתחם, סבורה כי הדיון הציבורי מתעלם מהמצוקה של הדיירים עצמם. "אנשים מדברים על צביון, אבל הצביון לא צריך לבוא על חשבון הביטחון של התושבים. הבניינים כאן ישנים מאוד, התשתיות מתבלות, ואנשים צריכים פתרון אמיתי". ט', בעלת דירה במתחם וממובילות התארגנות בעלי הדירות, אומרת כי בעיניה חלק מהוויכוח מתנהל מעל ראשיהם של הדיירים.
לדבריה, רבים מהמתנגדים מתמקדים בשאלת הנוף והגובה. "מי שלא גר כאן רואה בעיקר את השאלה איך הפרויקט ישפיע על הצביון של טבעון. מי שגר כאן מתמודד עם מבנים ישנים, תקלות חוזרות ותשתיות שהתבלו במשך עשרות שנים. מבחינתנו זו לא רק שאלה תכנונית אלא שאלה של בטיחות ואיכות חיים".
היא מוסיפה כי ניתן להבין את החשש משינויים ביישוב, אך לא להתעלם מצורכי הדיירים. "אפשר לרצות לשמור על האופי של טבעון, אבל צריך גם לאפשר לתושבים הוותיקים לחיות בדירות ראויות ולאפשר למשפחות צעירות להישאר כאן. בסוף צריך למצוא את האיזון".
"אם לא יתווספו דירות, איפה הילדים שלנו יגורו?"
לדבריו, החשש מפני צפיפות מוגזמת אינו משקף בהכרח את המציאות התכנונית. "יחסית למדינת ישראל, המתחם הזה כלל לא צפוף. יש בו שטחים רבים שאינם מנוצלים בצורה מיטבית. בתכנון נכון אפשר לייצר יותר יחידות דיור ובמקביל לשפר את המרחב הציבורי".
רן, תושב רחוב שרת זה 52 שנה, אומר כי הוא מבין את החששות, אך מתקשה לקבל את ההתעלמות ממצב המבנים. "אני מבין את החשש מצפיפות ומעומסי תנועה, וגם אני רוצה לראות פתרונות תחבורתיים טובים יותר", הוא אומר. "אבל כשאני מסתכל על מצב הבניינים ועל נושא הבטיחות, מבחינתי זו הבעיה האמיתית. אין לנו ממ"דים, יש אנשים מבוגרים שלא מסוגלים להגיע למקלט בזמן אזעקה, ויש מבנים שבמקרה של רעידת אדמה עלולים להיפגע בצורה קשה מאוד".
לדבריו, בשנה וחצי האחרונות הפך נושא המיגון למשמעותי במיוחד. "יש אצלנו אנשים שפשוט לא יורדים למקלט כי הוא רחוק מדי או כי הם מתקשים פיזית להגיע אליו. אלה לא דיונים תיאורטיים. מדובר בחיי אדם". רן, שנולד וגדל בטבעון, אומר כי הוא אוהב את אופיו של היישוב, אך מאמין שלא ניתן לעצור את ההתפתחות. "אני אוהב את הירוק ואת האופי של טבעון, אבל אי אפשר לעצור את הזמן. אם רוצים שגם הילדים והנכדים שלנו יוכלו להמשיך לגור כאן, צריך לאפשר התחדשות והוספת יחידות דיור".
"לא נגד התחדשות, נגד היקף הבנייה"
יונתן, תושב קריית טבעון המתנגד לתוכנית במתכונתה הנוכחית, מדגיש כי הוא אינו מתנגד להתחדשות עירונית או לשיפור תנאי המגורים של תושבי המתחם. לדבריו, ההתנגדות נוגעת להיקפי הבנייה ולשינוי הצפוי באופיו של היישוב. "צריך למצוא פתרון לתושבים שחיים במבנים ישנים, אבל השאלה היא איך עושים את זה".
לדבריו, ייחודה של קריית טבעון טמון בבנייה הנמוכה, ברחובות הירוקים, בבתים הפרטיים ובוואדיות המקיפים את השכונות. הוא חושש כי הבנייה המוצעת, הכוללת תוספת של כאלף יחידות דיור חדשות ומבנים בני עד עשר קומות, תשנה באופן משמעותי את פני היישוב.
יונתן סבור כי חלופת החיזוק והעיבוי שמקדמים המתנגדים יכולה לתת מענה לצורכי המיגון וההתחדשות של הדיירים, תוך פגיעה מצומצמת יותר בצביון המקומי. לדבריו, האתגר הוא למצוא פתרון שיאפשר חיזוק ומיגון לתושבים מצד אחד, אך ישמור על המאפיינים שהופכים את טבעון ליישוב ייחודי מצד שני.
המתנגדים: "התוכנית אינה מידתית"
מנגד, בוועד להתחדשות ושימור אופי היישוב, המוביל את ההתנגדות לתוכנית במתכונתה הנוכחית, טוענים כי הם אינם מתנגדים להתחדשות עצמה אלא להיקפי הבנייה המוצעים.
"מדובר בחלופה כלכלית ליזמים, שניתן ליישם אותה מהר יותר מאשר את חלופת הפינוי-בינוי, וגם היא מתייחסת למתחם במסגרת של תכנון כולל, כולל חלוקה לתתי מתחמים לביצוע. חלופת חיזוק ועיבוי נוסתה במאות פרויקטים ברחבי הארץ. טיב ואיכות הבנייה לעולם יהיו קשורים באיכות הקבלן המבצע, ללא קשר לסוג הפרויקט.
במסגרת החלופה מוסיפים לדירות הקיימות ממ"ד, מרפסת ומעלית משותפת בחינם, תוך חידוש כלל מערכות המבנה. בעלי הדירות מקבלים בחינם תוספת משמעותית לערך ולאיכות הנכס שלהם. בה בעת נשמר איזון בין צורכי ההתחדשות של המתחם לבין צורכי היישוב כולו ויכולת הנשיאה שלו, בדגש על תושבי הרחובות הסמוכים למתחם שמצטופף משמעותית".
ראש המועצה: "לא נתקדם בלי פתרון תחבורתי"
ראש המועצה המקומית קריית טבעון, עידו גרינבלום, אמר כי מדובר באחת הסוגיות הרגישות ביותר העומדות כיום בפני היישוב, המונה מעט יותר מ-20 אלף תושבים. "תוכניות התחדשות עירונית הן מורכבות ורגישות, במיוחד ביישוב כמו קריית טבעון, שבו היופי, הקהילה והטבע הם חלק בלתי נפרד מהזהות המקומית", אמר.
עוד ציין כי התחבורה היא הסוגיה המרכזית מבחינת המועצה. "הסוגיה שמעסיקה אותנו יותר מכל ובלעדיה לא נתקדם היא סוגיית התחבורה. המועצה תקדם את התוכנית רק ככל ונראה שיש פתרונות איכותיים בנושא זה".
לדבריו, "קריית טבעון בכלל, וקריית עמל בפרט זקוקות לבינוי שיאפשר חיזוק ומיגון לזקוקים בכך, לצד יצירת אפשרות למשפחות צעירות לעבור לטבעון ולבנות כאן את ביתן". לסיום הוסיף: "אני מודה גם לתומכים וגם למתנגדים על ניהול הדיון בצורה מתונה. הדלת תמיד פתוחה לשיח עם כל מי שרוצה, בנושא הזה ובכל נושא אחר".
התרעות פיקוד העורף