הגמלאות עלו - אבל אין הכרה ממשלתית
"הרפורמה בסיעוד בשנת 2018 הביאה לפגיעה ביציבותו הפיננסית של הביטוח הלאומי בטווח הארוך. ההוצאה השנתית על סיעוד עלתה משבעה מיליארד שקל ערב הרפורמה לכ-21 מיליארד שקל בשנת 2025, דבר שגרם להקדמת שנת איפוס הקרן בלמעלה משש שנים - לשנת 2035", מסביר אנגלמן. "למרות זאת, הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים בשנים האחרונות דיון בנוגע למאזן הביטוח הלאומי וליציבותו ארוכת הטווח".
מהביקורת הנוקבת עולה כי למרות החלטות ממשלה שהתקבלו, היישום נשאר חלקי, כאשר גופי ממשל רלוונטיים עדיין לא גיבשו תוכנית רב-שנתית כמענה מערכתי, מתואם וארוך טווח. עוד עולה מהביקורת כי בעקבות הרפורמה בסיעוד, יותר קשישים מקבלים גמלה בכסף, אך הביטוח הלאומי אינו מקיים בקרה שנתית בביתם של כלל מקבלי הגמלה בכסף.
עם זאת, הביקורת אינה מתמקדת בבדיקת טענות לעיתים של מבקשים לקבלת שעות סיעוד או גמלה כספית מהביטוח הלאומי או מחברות ביטוח סיעוד, בין היתר בתלונות על אי קבלת מענה מהיר ובדחיות בקשות לקבלת שעות או קצבת סיעוד.
392 אלף קשישים סיעודיים
מנתוני הדו"ח עולה כי כ-1.286 מיליון בני 65 ומעלה חיו בשנת 2024 במדינת ישראל, והם היוו כ-13% מכלל תושבי המדינה. על פי הצפי, כשני מיליון זקנים צפויים לחיות בישראל בשנת 2050, והם יהיו כ-15% מכלל אוכלוסיית ישראל.
עוד עולה מהנתונים כי תוחלת החיים הממוצעת של גברים עמדה בשנת 2023 על 81.4 שנים, ושל נשים - על 85.5 שנים. תוחלת החיים עלתה ב-16% ב-16 השנים האחרונות.
70% מגופי הממשל העוסקים בהזדקנות דיווחו למשרד מבקר המדינה, במסגרת הליך המיפוי, כי מידת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים העוסקים בהזדקנות האוכלוסייה היא בינונית ואף פחות מכך. 35% מהמשיבים מגופי הממשל העוסקים בנושא ההזדקנות, אשר השתתפו בהליך המיפוי של משרד מבקר המדינה, לא הכירו את הפיילוט של משרד ראש הממשלה להגברת התיאום הבין-משרדי בנושא ההזדקנות.
מהנתונים על מערך הביטוח הסיעודי בישראל עולה כי 30% מהקשישים שהגיעו לגיל פרישה מוגדרים כסיעודיים בביטוח הלאומי, ומספרם עומד על כ-392 אלף. ההוצאה השנתית על סיעוד של המוסד לביטוח לאומי בשנת 2025 עמדה על 21 מיליארד שקל, לעומת שבעה מיליארד שקל ערב הרפורמה בסיעוד בשנת 2018.
95% מהקשישים הסיעודיים בישראל מקבלים טיפול סיעודי בביתם. שיעור הגידול במספר התביעות המאושרות בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים דרך קופות החולים זינק בשיעור של 150% בשנים 2023-2012. עוד עולה מהביקורת כי נכון לדצמבר 2025, כ-50% מהמטפלים - כ-119 אלף - מטפלים בזכאים לגמלת סיעוד שהם בני משפחתם.
בדו"ח מצוין כי חוק הביטוח הלאומי קובע כי גורם מקצוע יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו. בביקורת עלה כי שלא בהתאם לחוק, בשנת 2025 ביקר הביטוח הלאומי בביתם של 25,170 קשישים בלבד המקבלים גמלה משולבת, ובביתם של 27,208 קשישים המקבלים גמלה בכסף בלבד.
"יוצא אפוא כי הביטוח הלאומי אינו מבקר אחת לשנה בביתם של כלל הקשישים הסיעודיים המקבלים גמלה בכסף, ואינו מוודא כי הם אכן מקבלים את שירותי הסיעוד בפועל וכי רמתם עונה על צורכיהם", קובע מבקר המדינה. הוא ממליץ שהקבינט החברתי-כלכלי יקיים דיון אחת לשנה בנוגע למאזן המוסד ולדין וחשבון האקטוארי השנתי.
ירידה במיטות האשפוז הגריאטרי
מהפרק בדו"ח הביקורת על היערכות מערכת הבריאות בישראל להזדקנות האוכלוסייה עולה כי 85 ו-87.6 שנים הם הגילים הממוצעים הצפויים לגברים ולנשים, בהתאמה, בהגיעם לגיל 65. נתונים אלה כוללים תוחלת חיים של 20 ו-22.6 שנים לגברים ולנשים, בהתאמה, בהגיעם לגיל 65. תוחלת חיים זו היא במקום הרביעי מבין מדינות ה-OECD.
כ-1.5% בלבד מתקציב משרד הבריאות בשנת 2025 - כ-930 מיליון שקל מתוך כ-62 מיליארד שקל - מושקעים ברפואה מונעת. רק ל-4% מהזקנים בוצעו בשנת 2024 בדיקות על ידי קופות החולים לאיתור ריבוי תרופות והתאמתן. בשנה זו, ל-27% מהזקנים היו רשומות יותר משבע תרופות.
מבקר המדינה מתריע כי קיימים כמה חסמים המותירים את מקצוע הגריאטריה "מקצוע במצוקה", ובגינם קיים מחסור ברופאים מומחים בגריאטריה. בין החסמים: שכר המומחים הגריאטריים, מחסור בתקנים והעסקת רופאים גריאטריים כרופאי משפחה.
אומדן לשנת 2030 ולשנת 2040 מעלה כי מספר מיטות האשפוז הגריאטרי צפוי להמשיך לרדת, למרות מאמצי משרד הבריאות להעלות את מספר מיטות האשפוז.
ירידה בבדיקות ובטיפולים למניעת מחלות
"חרף חשיבות הביצוע של בדיקות וטיפולים לשם מניעת מחלות וקידום בריאות, בכל המדדים שנבדקו בביקורת, פרט לאחד - ביצוע בדיקת כולסטרול - נמצאה ירידה בשיעור הביצוע בקופות החולים בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2019, בשיעורים של שש נקודות האחוז בחיסון נגד שפעת ועד עשירית נקודת אחוז בגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס", קובעים מחברי הדו"ח.
עוד עולה בביקורת כי כ-91% מפעולות המניעה וקידום הבריאות המתועדות בשדות הממוחשבים בקופות החולים לא בוצעו. שיעור פעולות המניעה בקרב בני 65 ומעלה שלא בוצעו נע בין 99% באי-התאמת הבית למניעת נפילות, ל-75% באי-נטילת תוספת סידן וויטמין D.
"מיעוט הפעולות עלול להצביע על כך שקופות החולים עושות שימוש חסר בפעולות מניעה לשימור בריאות חבריהן הזקנים ולמניעת הידרדרות משזו החלה", מתריעים מחברי הדו"ח.
מהביקורת עולה עוד כי החסמים העיקריים העומדים בפני רופאי המשפחה לעידוד מטופליהם לביצוע פעולות מניעה וקידום בריאות הם מבניים: חוסר זמן של הרופא להשקיע בעידוד מניעה, היעדר תגמול על הזמן הנדרש לכך ומחסור בכוח אדם מקצועי בתחומי הייעוץ והטיפול הרלוונטיים, כגון תזונאיות קליניות.
הסיבה העיקרית שציינו הרופאים - 27% - והזקנים - 64% - לאי-ביצוע פעולות מניעה היא היעדר ידע עליהן: הזקנים לא קיבלו הסבר מספק עליהן, לא ידעו על קיומן או לא ראו בהן צורך, וכן לא הופנו על ידי הרופאים לבצען. סיבות נוספות שצוינו הן היעדר זמינות - המתנה ארוכה לתור או שעות פתיחה לא נוחות - והיעדר נגישות, כאשר הטיפול או הבדיקה אינם קרובים לבית במידה סבירה.
מהביקורת עולה כי למרות שהרוב המוחלט של הרופאים - 89% - השיבו שהם רואים ברפואה המונעת חלק משמעותי מתפקידם, יותר ממחציתם - 52% - דיווחו כי רוב הזמן והמרץ שלהם מושקעים בטיפול בבעיות רפואיות קיימות ולא ברפואה מונעת בקרב זקנים, ורק שליש דיווחו על איזון בין השניים.
רבים מהאזרחים הוותיקים הסובלים מבדידות לא אותרו
מסקר שנערך על ידי משרד מבקר המדינה עולה כי 51% מהאזרחים הוותיקים ציינו שלא נחשפו למידע על אפשרויות התנדבות לאחר פרישה. נתון מדאיג בסקר היה ש-82% מהאזרחים הוותיקים שמרגישים בודדים, שהם 26% מכלל האזרחים הוותיקים, לא אותרו על ידי משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה.
עוד עולה מהנתונים כי כ-1% בלבד מהאזרחים הוותיקים שהגיעו לגיל פרישה בשנים 2024-2020 השתתפו בסדנת הכנה לפרישה שקיימו מרכזים של המשרד לשוויון חברתי.
מבקר המדינה ממליץ שהמשרד לשוויון חברתי ירחיב את היקף התעסוקה של האזרחים הוותיקים במסגרת התוכניות הפועלות כבר כיום - "ותיקים בעבודה" ו"תקן אזרח ותיק" - ויגבש תוכניות נוספות לתעסוקת אזרחים ותיקים, וכן יפעל בשיתוף עם משרד האוצר להרחבת הזדמנויות בתעסוקה עבור אזרחים ותיקים.
עוד מומלץ להנגיש לאזרחים הוותיקים את אפשרויות ההתנדבות לאחר פרישה ואת יתרונותיה, במסגרת סדנאות הכנה לפרישה והנגשת מאגרי מידע או פורטל ייעודי בשיתוף עם מערך הדיגיטל.
תגובת הביטוח הלאומי לדו"ח המבקר אודות הזדקנות האוכלוסייה: "כפי שאמר המבקר, יש במדינה למעלה מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים שתוחלת החיים שלהם עלתה ב-16% בשנים האחרונות. כמו – כן, כל ביטוחי הסיעוד הפרטיים(!) בוטלו כי להם יש שורת רווח והם הבינו שאוכלוסייה גדולה כ"כ שחיה (תודה לאל) במשך שנים רבות משמעותה סיוע ארוך יותר, ודורש תקציב גדול יותר.
למזלנו, הביטוח הלאומי הוא לא חברה פרטית ולא מציג שורות רווח על גבם של האזרחים אלא מחויב לתת שירות למקימי המדינה ששילמו כל חייהם ביטוח לאומי וזכאים לקצבה ביום שמצבם הבריאותי נדרש לכך.
קצבאות הסיעוד עברו רפורמה בשנת 2018 לאחר שנים שאזרחים ותיקים לא קיבלו את כספם ולאחר ביקורת ציבורית קשה על ההתנהלות מולם, ומבקר המדינה כתב על כך רבות ובעקבות כך, הרפורמה יצאה אל הפועל.
זה הזמן להזכיר שקצבאות הסיעוד מותנות ברף הכנסות וניתנות לנזקקים ביותר וזה גם הזמן להזכיר שקצבאות הזיקנה לא עלו יותר מעשור, כאשר המציאות הכלכלית השתנתה מן הקצה אל הקצה. תפקיד הביטוח הלאומי הוא לשמור ולהגן על האזרחים הותיקים ולתת להם סיוע בזכות ולא בחסד".
התרעות פיקוד העורף