מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם הבוקר (שלישי) את דוח "תמונת מצב המדינה" לשנת 2026 ובו נתונים מעודכנים על מצב החברה בישראל וחלקים נבחרים מן המחקרים שנערכו במרכז בשנה החולפת ואת הממצאים החשובים שעלו מהם, המתייחסים בין השאר למחירים הכלכליים והחברתיים שמשלמת מדינת ישראל, השרויה במלחמה זו השנה השלישית ברציפות. ביו היתר מוצא הדוח כי הוצאות המלחמה הגדולות בשנים האחרונות העלו את שיעור ההוצאה הביטחונית לכ-9% תוצר – השיעור הגבוה ביותר בשלושים השנים האחרונות.
השיעור הגולמי של הגירה יוצאת בקרב אוכלוסיית הלא-יהודים, שרובם נולדו בחו''ל, גבוה במיוחד: בשנת 2023 הוא עמד על 391 מהגרים יוצאים לכל 10,000 תושבים, לעומת 16 באוכלוסייה הערבית ו-48 באוכלוסייה היהודית. שילוב המגמות בהגירה הנכנסת והיוצאת הכניס את ישראל למאזן הגירה שלילי במשך שנתיים רצופות.
בסקר שערכו חוקרות היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך של מרכז טאוב בקרב הורים לילדים צעירים נשאלו משתתפי הסקר באיזו מידה הילד או הילדה היו מסוגלים לבצע פעולות בסיסיות בתחום הקריאה והחשבון עם כניסתם לבית הספר.
התוצאות מראות כי ילדים בני 4–6 שאחד מהוריהם גויס לשירות מילואים בתחילת מלחמת 7 באוקטובר הפגינו רמת מוכנות נמוכה יותר לבית הספר בהשוואה לילדים שהוריהם לא גויסו. ממצא זה נותר בעינו גם לאחר פיקוח על מגוון רחב של משתנים דמוגרפיים ומשפחתיים, כולל גיל ומגדר הילד, רמת ההכנסה המשפחתית, השכלת ההורים, גודל המשפחה, המצב המשפחתי וזמינותו הרגשית של ההורה שנשאר בבית.
על סמך תוצאות הסקר ניתן להסיק שהיעדרות ממושכת של הורה מהבית בתקופות חירום עשויה לשבש את יכולתם של ילדים צעירים לפתח מיומנויות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות הנדרשות למעבר לבית הספר. מדובר בשלב התפתחותי קריטי, ולכן לפגיעה בשלב זה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח.
גם מספר מקבלי השירותים לעובד סוציאלי גבוה יותר ברשויות העניות ביותר בהשוואה לרשויות שרמת העוני בהם בינונית ונמוכה. להיבט זה יש השפעה מכרעת הן על רמת הטיפול שניתן לספק למקבלי השירות והן על שחיקתם של אנשי המקצוע.
בקרב יחידים בגילי הביניים – וגם בגילים מבוגרים יותר – שיעור משקי הבית שהכנסתם מתחת לקו העוני גבוה יותר משיעורם בקרב אנשים שאינם חיים לבד. נתונים נוספים מראים כי כ-16% מהכנסתם של בני 50–64 שחיים לבד מבוססת על תמיכות, לעומת כ-6% בקרב מי שאינם יחידים, וכי הם מתגוררים בדירה בבעלותם בשיעורים נמוכים יותר – כ-59% בקרב יחידים לעומת 83% בקרב מי שאינם יחידים. גם במישור החברתי והרגשי מצבם פחות טוב, והם חווים תחושת בדידות פי ארבעה ממי שאינם חיים לבדם.
בסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס ממרץ 2026 דיווחו מעסיקיהם של 8% מהעובדים במשק על ירידה בביקוש לעובדים עקב השימוש בבינה מלאכותית. עיקר ההשפעה הוא בענפי ההיי-טק והפיננסים, שם הקטנת מצבת העובדים דווחה על ידי מעסיקיהם של כ-12% מהעובדים (לעומת כ-7% בשאר המשק). נתונים אלו משקפים עלייה מהסקר האחרון שנערך ביוני 2025, שבו דיווחו מעסיקיהם של כ-5.5% מהעובדים בהיי-טק ו-2.5% בשאר המשק על ירידה בביקוש לעובדים. גידול בביקוש לעובדים בענפי ההיי-טק עקב הטמעת הטכנולוגיה דווח על ידי מעסיקיהם של כמעט 6% מהעובדים – נתון המהווה זינוק של ממש לעומת הסקר הקודם, שבו דווח על פחות מחצי אחוז.
היעדים העדכניים ביותר לשילוב אנרגיה מתחדשת בייצור חשמל בטווח הארוך שישראל הצהירה עליהם בשנת 2022 עומדים על 20% מייצור החשמל עד שנת 2025 ו-30% עד שנת 2030. במהלך העשור האחרון גדל ההספק המותקן באופן משמעותי והגיע לכ-27% מההספק המותקן הכולל. עם זאת, הייצור בפועל נותר נמוך בהרבה – רק כ-14%–15% מצריכת החשמל בשנת 2024. שיעור החשמל שהופק בישראל ממקורות מתחדשים בשנת 2023 היה נמוך בהשוואה למדינות דומות בגודל אוכלוסייתן ובתנאי האקלים שלהן.
התרעות פיקוד העורף