גבאי מתגורר במטולה עם אשתו וארבעת ילדיהם. בבעלותו שני מתחמי אירוח ביישוב: "סוויטות רומנס" לזוגות, ו"שקט באופק" למשפחות. למרות הקרבה המיידית לגבול, האזעקות, האיומים והחשש המתמשך, הוא ביקש לפתוח את השיחה דווקא מנקודת מבט אופטימית. "אני קודם כול רוצה להסתכל רגע איפה היינו בשישה באוקטובר 2023", אמר גבאי. "מטולה היא השפיץ של אצבע הגליל. היינו מוקפים בחיזבאללה כמעט 270 מעלות מכל הצדדים. ראינו את עמדות חיזבאללה, והיה לנו את איום הפשיטה - שבשבעה באוקטובר בדרום הבנו את הפוטנציאל שלו ומה יכול לקרות ממנו".
גבאי הזכיר כי עוד לפני המלחמה הנוכחית חוותה מטולה ירי רקטי. "בפסח 2023 היו רקטות גם על מטולה, למרות שהייתה כאן פסטורליה מאז 2006. אני זוכר ששמענו שלושה פיצוצים. הרקטות נפלו במטולה, ורק אז רצנו לממ״ד. נכנסנו, סגרנו את הדלת, ובגדול האירוע כבר נגמר". לדבריו, המציאות הביטחונית כיום שונה מבחינתו באופן משמעותי.
אחת הנקודות המרכזיות שעליהן דיבר גבאי היא זמן ההתרעה. לדבריו, גם כאשר נשמעות אזעקות במטולה, עצם העובדה שיש כיום התרעה מסודרת משנה את תחושת הביטחון. "כשיש אזעקה, ויש אזעקות גם בתקופה הזאת במטולה, יש לנו 15 שניות", אמר. "תושבים במרכז אולי אומרים: מה זה 15 שניות? אבל 15 שניות זה גיים צ׳יינג׳ר. היום אנחנו מספיקים להיכנס לממ״ד, לסגור את הדלת - ואז שומעים את הפיצוצים. כלומר, במהלך האירוע אנחנו כבר בתוך הממ״ד".
הוא אף הוסיף בחצי חיוך כי לעיתים התחושה כמעט מזכירה את מרכז הארץ. "היו גם מקרים שהרגשנו ממש כמו תל אביב - נתנו לנו התרעה מקדימה והייתה לנו דקה וחצי".
"לחיות בסכנת חיים אמיתית"
אלא שמול האופטימיות של גבאי, רון ביקשה להחזיר את השיחה לקרקע המציאות. לדבריה, גם אם יש שיפור מסוים בתחושת הביטחון, החיים במטולה עדיין מתקיימים תחת איום ממשי. "עדיין, לגור במקום שבו אתה גר זה לחיות בסכנת חיים אמיתית", אמרה לו. "פתאום יכול לעוף עליך רחפן, בלי התרעה מוקדמת ובלי 15 שניות".
רון התייחסה גם לדיווחים על מנגנונים מדיניים וביטחוניים חדשים סביב הזירה הצפונית, והביעה חשש מפני מצב שבו ישראל תידרש לסגת מעמדותיה. "היום אתה רואה דגלים, וזה אחלה", אמרה. "השאלה היא מה יהיה עם הדגלים בעוד יומיים, כשיקום אותו גוף מפקח מטעם האיראנים והאמריקנים על הפסקת האש שאנחנו אפילו לא חתומים עליה".
גבאי השיב כי ישראל, לדבריו, אינה חתומה על הפסקת אש במובן שמחייב אותה לוותר על חופש הפעולה שלה. "אנחנו לא חתומים על הפסקת האש", אמר. "אנחנו כרגע עם רגליים בשטח. יש לנו אחיזה חזקה מאוד". כאשר רון טענה כי ייתכן שישראל תידרש להתפנות, גבאי ביקש להזכיר את ההסדרים שהיו בעבר. "היה הסכם גם אחרי חצי הצפון, כשחזרנו, ואמרו לנו לסגת. נסוגו מלבנון ונשארו בחמש נקודות", אמר. "תבדקי את ההסכם שהיה כאן".
רון מצידה טענה כי אותן נקודות לא בהכרח העניקו מענה ביטחוני מספק לתושבי הצפון. "חמש הנקודות האלה לא הספיקו כדי לתת הגנה ומעטפת מספקת לתושבים", אמרה. "אנחנו בקו הצהוב היום לא מתוך רצון לאכול חומוס בביירות, אלא מתוך הכרח". גבאי לא התעלם מהחששות. "יש כמה סוגים של איומים", אמר. "אני מנסה לדבר באופטימיות, אבל אני לא רוצה להצטייר כמי שלא רואה את הסיכונים. אני רואה את הסיכונים. אני פשוט רואה גם את חצי הכוס המלאה".
"צריך שעם ישראל יגיע לצפון"
רון הזכירה כי לצד התקווה, יש עדיין תושבים ובעלי עסקים שלא קיבלו את הפיצויים המגיעים להם. לדבריה, כ-35% מתושבי הצפון טרם קיבלו את הפיצוי על נזקי מלחמת חרבות ברזל. גבאי השיב כי הוא עצמו קיבל את הפיצוי, אך הודה כי ישנם אחרים שעדיין ממתינים. "אני מדבר על עצמי", אמר. "יש לי חברים שלא קיבלו".
בסיום השיחה חזר גבאי למסר המרכזי שלו: מבחינתו, ניצחון בצפון לא יימדד רק בנוכחות צבאית או בדגלים על הרכסים, אלא גם ביכולת להחזיר חיים, תיירות ותחושת שגרה ליישובים. "כדי שבאמת יהיה ניצחון בצפון", אמר, "צריך שעם ישראל יגיע לצפון - כמובן כשיש שקט".
התרעות פיקוד העורף