"אותה חצור שספגה את המלחמה. אותה חצור שילדיה רצו למרחבים מוגנים. אותה חצור שנמצאת בלב המרחב המותקף. אותה חצור שנושאת בנטל הביטחוני, הכלכלי והחברתי של הצפון כבר למעלה משנתיים. ממשלת ישראל ממשיכה לדבר על חיזוק הגליל, אבל בפועל מייצרת שני גלילים: גליל פיתוח וגליל קיפוח. יש מי שמקבלים עוד ועוד, ויש מי שמודרים פעם אחר פעם מכל מתווה, מכל תוכנית ומכל החלטה.
"אי אפשר להסביר מקצועית איך יישובים סמוכים לחצור זכאים להטבות, מענקים ופיצויים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, בעוד חצור עצמה נותרת מחוץ לגדר. זו אינה מדיניות. זו אפליה. קו האש אינו מבדיל בין יישוב ליישוב. הרקטות לא עוצרות בקו 0–9. האיומים לא בודקים כתובת. רק הממשלה ממשיכה להתעקש לשרטט קווים מלאכותיים שמייצרים אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'.
קבסה דיבר בריאיון על מעמדה ההיסטורי של חצור הגלילית כמבצר פוליטי של מפלגת השלטון, והביע אכזבה עמוקה מהיחס הנוכחי. "זה מעוז ליכודי חזק וותיק. ראש המועצה הראשון מהליכוד אי פעם היה בשנת 1974. עד כדי כך ליכוד. הליכוד שכח מחצור, ואני אומר את זה בכאב", אמר.