הנוכחים באירוע נחשפו למסקנות מורכבות הנוגעות ישירות למרקם החיים המקומי, החל מבניית חוסן נפשי ומניעת תסכול בקרב ילדי גן ובתי ספר יסודיים, דרך אופני ההתמודדות של משפחות ממוצא אתיופי עם גזענות ממוסדת, ועד לפיצוח "הקופסה השחורה" של עיצוב התודעה הפוליטית והחברתית של עולם הישיבות החרדי. החיבור המשותף שעלה מכלל המחקרים הללו הציג תפיסה ברורה לפיה מצוינות מדעית אינה מנותקת מהשטח, אלא מהווה כלי חיוני והכרחי לשינוי מדיניות ולצמצום פערים בחברה.
טלי סמני: בונים חוסן - שיחות בין הורים ממוצא אתיופי וילדיהם על גזענות
טלי סמני (40, קריית גת), פסיכולוגית קלינית, מרצה ומדריכה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת אחווה. במסגרת הדוקטורט שלה היא חוקרת את האופן שבו הורים ממוצא אתיופי משוחחים עם ילדיהם על זהות אתיופית וגזענות. מחקרה מראה כי 82% מההורים דיווחו שהתמודדו בעצמם עם גזענות, ו-52% דיווחו שילדיהם שיתפו אותם בחוויות דומות. בשלב הנוכחי של המחקר סמני מראיינת בני נוער במטרה להבין מה מסייע להם להתמודד, כדי לפתח סרטוני הדרכה וכלים פרקטיים עבור הורים שיגבירו את החוסן הנפשי של הדור הבא.
"כשהאחיין שלי נולד, היה רגע שנמלאתי חרדה. הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי, 'הוא הולך להיות גבר שחור, מי מכין אותו לעולם הזה?'", סיפרה סמני. "זו הייתה המוטיבציה שלי. פגשתי את הנושאים האלה גם בקליניקה שלי. לפי המחקרים המעטים בתחום, כדי לפתח חוסן מול גזענות צריך לבנות גאווה אתנית, וגם להכין את הילדים לכך שהם עלולים להיתקל בגזענות".
עוד הוסיפה כי "קרוב למאתיים הורים שהתחילו למלא את השאלון האינטרנטי ששלחתי, עצרו אותו כשהגיעו לשאלות שעסקו בשיחות עם הילדים. זה מלמד אותי שיש הורים שלא רוצים להתעסק בזה. הורים חושבים שלא צריך לשים זרקור על דברים שליליים, שחשוב לדבר על זהות אתיופית יותר מאשר על גזענות, שאם תגיד לילד כמה הוא צריך להיות גאה בהיסטוריה המרשימה של יהדות אתיופיה - הוא יֵדע איך להתמודד בהמשך. זאת למרות שמהמחקרים ברור שצריך את שני החלקים, את הגאווה ואת ההכנה למקרי גזענות".
יהונתן שגב: מאחורי הקלעים של עיצוב התודעה הפוליטית החרדית
יהונתן שגב הוא דוקטורנט חרדי בבית הספר לחינוך, ומשמש כיום בתפקיד בכיר בעיריית ירושלים כיועץ לענייני חינוך. מחקר הדוקטורט שלו עוסק במיינסטרים ובקו המרכזי של המגזר, ובוחן את תפקידה של הישיבה הגדולה בעיצוב עמדות פוליטיות בקרב צעירים חרדים בישראל. הערך הייחודי של המחקר נובע מהנגישות שלו כחוקר המגיע מתוך המגזר ומדבר בשפת הישיבות, המאפשרת לבחורים ולאנשי הצוות להיפתח בפניו ולספק מסקנות לגבי תפיסת הצבא, המדינה, וההיררכיה התוך-מגזרית שבין מזרחים לאשכנזים.
הוא מסביר: "ניסיתי להבין מהבחורים ומאנשי הצוות איך הם תופסים פוליטיקה, מה התפקיד של פוליטיקאים, והאם זה תפקיד מכובד בעיניהם. המסקנות חושפות שבעוד ששחיתות במובנים וברבדים מסוימים היא נסלחת ואולי אפילו מתבקשת לפעמים לפוליטיקאים, יש דברים שעליהם החרדים לא סולחים. כשהם מרגישים שהפוליטיקאים לא הביאו את התוצאות, עולה ביקורת ואי-הסכמה, והמחקר בודק איפה הגבולות האדומים שלהם, מה הם עושים עם זה, והאם זה בא לידי ביטוי בקלפי בסוף או לא. זהו פרק גדוש ועמוס באקטואליה שכל פסקה בו יכולה להיות אייטם וכותרת".
בן אביטל-לב: חשיבה חישובית ויצירתיות ככלי לחיים בגיל הרך
המחקר מפנה זרקור ייחודי לגילים הצעירים בבית הספר היסודי באמצעות שימוש בכלי אבחון דיגיטליים ומבחני יצירתיות, המאפשרים להבין במדויק היכן הילד נתקע וכיצד להתערב כדי להקנות לו ביטחון ומיומנויות חיוניות.
אביטל-לב סיפר כי "לאורך השנים הובלתי תכניות חברתיות וחינוכיות לבני נוער בסיכון, והבנתי שאני רוצה לחבר בין העבודה המעשית לבין מחקר שיכול לייצר שינוי רחב במערכת החינוך. יצירתיות ופתרון בעיות הוגדרו על ידי OECD כמיומנויות חיוניות למאה ה-21, אך בעוד שקיימים מחקרים רבים בקרב תלמידי חטיבות ביניים, תיכונים ובוגרים, יש מעט מאוד מחקר שמתמקד בילדי בית ספר יסודי".
הוא המשיך בדבריו: "לכן בחרתי להפנות את הזרקור דווקא לגילים הצעירים, מתוך ההבנה ששם ניתן לייצר את ההשפעה הגדולה ביותר. אחת מהנחות המחקר המרכזיות שלי היא שילדים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הם אלה שעשויים להפיק את התועלת הרבה ביותר מפיתוח מיומנויות של יצירתיות ופתרון בעיות, ולכן חשוב להבין כיצד לטפח אותן כבר בגיל צעיר".
"המחקר עושה שימוש בכמה כלי הערכה", הוסיף. "אחד מהם הוא פלטפורמה דיגיטלית בשם CodeMonkey, וכלי נוסף הוא מבחן לא ממוחשב, שבו הילדים מתבקשים להוביל אפרוח אל אמו התרנגולת באמצעות לוח של 3 על 3, תוך התמודדות עם חסמים שונים. כל כלי מספר סיפור אחר ומאפשר להבין לא רק אם הילד הצליח או נכשל, אלא איפה בדיוק הוא נתקע וכיצד ניתן להתערב בצורה מדויקת".
"המטרה אינה רק אקדמית", אמר. "מבחינתי, פיתוח מיומנויות של יצירתיות ופתרון בעיות הוא כלי לחיים. ההצלחה שילדים חווים בתחום הזה יכולה להשתכפל לתחומים רבים נוספים, משום שברגע שהם לומדים להתמודד עם אתגר, לזהות פתרון ולהצליח, הם מפתחים ביטחון ויכולת ליישם את אותם דפוסים גם במקומות אחרים".
התרעות פיקוד העורף