בני המשפחה אומרים כי אף שחלפו יותר משנתיים מאז היעלמותה, הם ממשיכים להיאבק כדי להשאיר את סיפורה של היימנוט בתודעה הציבורית. "הציבור בישראל אינו יכול ואסור לו להשלים עם היעלמות של ילדה צעירה מבלי לקבל תשובות", נמסר מהמטה.
אביה של היימנוט קסאו, שנאומו הוקרא בכיכר החטופים על ידי אביחי ברודץ, סיפר על הכאב המתמשך מאז היעלמות בתו לפני 850 ימים. "הגענו לארץ ישראל מתוך אמונה גדולה ומתוך רצון לגדל כאן ילדים בביטחון", אמר. "רצינו להאמין שבמדינה שבה ילדה נעלמת, כל המדינה עומדת על הרגליים עד שמוצאים אותה. והיום, אחרי 850 ימים, אני עומד כאן ושואל: איפה היימנוט שלי?".
בדבריו קרא האב להגברת המאמצים לאיתור בתו וטען כי למשפחה לא ידוע על כל התפתחות משמעותית בחקירה. "אנחנו לא יודעים איפה היימנוט. לא קיבלנו תשובה ולא קצה חוט שמחזיר לנו אותה", אמר. הוא פנה למשטרת ישראל, לממשלה ולשב"כ בדרישה להקים "צוות מיוחד, אמיתי ורב מערכתי" שירכז את המאמצים לאיתורה, והוסיף: "לא כמעט הכול, הכול".
לסיום פנה לציבור וביקש שלא לשכוח את בתו. "תדברו עליה, תשתפו את התמונה שלה ותשאלו למה אין תשובות. היימנוט קיבלה את שמה כי היימנוט זו אמונה, וגם אחרי 850 ימים אני עדיין מאמין שהיא תחזור הביתה".
ירוס הוסיפה כי היא חולמת על היום שבו המשפחה תוכל לעזוב את מרכז הקליטה בצפת ולחזור להיות משפחה שלמה ושמחה, וקראה לציבור להמשיך לעמוד לצד המשפחה: "אני יודעת שקשה פה לכולם, אבל גם אצלנו חסרה אחות. היא בטח פוחדת, והיא לבד. אנחנו צריכים עזרה, כי אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד".
איינאו תהתה כיצד מדינה בעלת יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות מתקדמות אינה מצליחה להגיע לתשובות בפרשה גם לאחר יותר מ-850 ימים, וקראה להקמת צוות חקירה מיוחד בשיתוף השב"כ. "זה לא רק מחדל חקירתי, זה מחדל מוסר", אמרה, והדגישה כי "אין ילדים שקופים במדינת ישראל ואין משפחות שקופות". לדבריה, המאבק על היימנוט הוא מבחן לערכיה של המדינה ולמחויבותה שלא להפקיר ילדים שנעלמו.
דבריה של איילת גולדין בעצרת להצלת היימנוט אני איילת גולדין אחות של הדר גולדין שהושב אחרי 11 שנה: "אני עומדת היום אחרי 11 שנה שנלחמנו להפוך את הדר לסיפור של כולנו. תשע שנים שהיינו לבד. תשע שנים שלא הצלחנו להפוך את הדר לסיפור של כולם ואז אחרי 7 באוקטובר ואחרי החזרנו אותם בעזרת החברה הישראלית ובעזרת החיילים המטורפים שלנו.
אחרי שהשבנו 255 חטופים היום אני באתי מהצפון כדי להגיד לכולם שהיימנוט היא הסיפור של כולנו. ילדה בת תשע שיוצאת מהבית ונעלמת זה לא הסיפור של המשפחה שלה, זה הסיפור של כולנו. יש פה אחריות של המדינה אנחנו מדברים על משפחה שעלתה לארץ. זאת תמונה של החברה הישראלית. וואנחנו למדנו בשלוש השנים האחרונות שיש לנו כוח ואחריות ואנחנו יכולים לעשות טוב ושאנחנו יכולים להביא את האור.
הסיפור שלנו לא נגמר אחרי 255 חטופים, אנחנו נשאיר אותה בחיים כי בחיים המשפחה שלה היא התמונה של החברה הישראלית שאני זכיתי להכיר. זה הסיפור של כולנו ואנחנו הקהילה שלהם ואנחנו נשים אותה במרכז. יש לנו ילדה עם צמות ויש לנו אור להביא ואל תשכחו את זה לרגע".