בהפגנה אמר שפר: "לפני שבעים ושבע שנים הקמנו כאן מדינה. בחתימה על הכרזת העצמאות, לא רחוק מכאן, נחתמה ברית חזקה. ברית בין אזרחים למדינתם. ברית שאומרת: כולנו שווים בפני החוק. כולנו אחראים זה לזה. כולנו נושאים בנטל החיים. ומהצד השני: הברית היא דו סטרית, יש למדינה חובה כלפינו האזרחים, ואנחנו לא מוכנים לקבל פחות מזה!
"הברית הזו נשברה לא רק על הגדר בעוטף, היא נשברה קודם לכן, כשהממשלה החליפה אחריות בהישרדות פוליטית, כשהעדיפה קואליציה על פני המדינה. קואליציה על פני חיי חטופים. כשוויתרה על השוויון בנטל. כשדחתה שוב ושוב הקמת ועדת חקירה. כשתוך כדי מלחמה בלתי נגמרת קידמה חוק השתמטות!
אבל זהו זה - נגמר. זה לא עובד יותר! אי אפשר לבקש מילד אחד לשרת שלוש שנים, לסכן ולהקריב את חייו, ומילד אחר לא לשרת בכלל. אי אפשר לבקש ממשפחות לשלוח את בניהן ובנותיהן לקרב, ובאותו הזמן לפטור ציבור שלם משירות, זה לא עובד יותר! אי אפשר לבקש אמון, כשמסרבים לחקור את המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה. אי אפשר לדרוש נאמנות למדינה שכללי המשחק בה נשברו לגמרי המאבק שלנו איננו רק נגד הממשלה הזאת.
"המאבק שלנו הוא בעד: בעד שלטון החוק, בעד שוויון, בעד השייכות של כולנו – כן, כולנו – לברית הישראלית. ישראל זקוקה לשוויון, גם בזכויות וגם בנטל. ואנחנו נוודא, בממשלה הבאה, שכל הקבוצות בחברה הישראלית יתרמו את חלקן, בשירות צבאי או לאומי, ולא על חשבון אף קבוצה אחרת.
"ישראל חייבת ועדת חקירה ממלכתית, ואנחנו נקים אותה, מיד עם הקמת הממשלה הבאה. האמת חייבת לצאת לאור ולהיראות, והאחראים - יתנו את הדין. אין דרך אחרת. הגיע הזמן לחדש את הברית הישראלית, לא רק להחליף ממשלה. צריך לבנות מחדש את המדינה. אנחנו לא נלחמים רק על הממשלה הבאה. אנחנו נלחמים על דרך חדשה ואנחנו ננצח!
"כי כל אחד ואחת מאיתנו יודעים שיש לנו משימה, שהבחירות האלו גורליות, ושאין לנו פריבילגיה להסתפק בהטלת פתק לקלפי. אנחנו נעבוד קשה, ואני מתחייב כאן לא לנוח, עד שננצח".