עמותת "יוצאים לשינוי" מפרסמת הבוקר (ראשון) את שנתון 2025 על יוצאי החברה החרדית. הממצאים מצביעים על מגמת עלייה עקבית בהיקף היציאה מהחברה החרדית בעשורים האחרונים, לצד מוטיבציה גבוהה להשתלבות בחברה הישראלית: בשירות צבאי, בתעסוקה ובהשכלה.
עם זאת, הנתונים חושפים גם פערים משמעותיים – בהשכלה, בהכנסה, בתעסוקה איכותית ובביטחון כלכלי -בעיקר בגיל הצעיר, שהוא גיל קריטי לעיצוב מסלול החיים. השנתון מדגיש כי היציאה מהחברה החרדית היא בראש ובראשונה תופעה סוציולוגית ולא דתית: כשני שלישים מהיוצאים מגדירים עצמם דתיים או מסורתיים, ורובם שומרים על קשר עם משפחתם - גם אם חלקי בלבד.
נתוני השנתון מצביעים על מציאות חדשה: מספר יוצאי החברה החרדית נמצא בעלייה מתמשכת, ומדובר באוכלוסייה צעירה, בעלת מוטיבציה גבוהה להשתלב בצה"ל, בהשכלה ובשוק העבודה. לצד זאת, היא מתמודדת עם חסמים משמעותיים המונעים ממנה לממש את מלוא הפוטנציאל האישי והלאומי שלה.
למרות הקשיים, יוצאים הינם בעלי מוטיבציה גבוהה להשתלבות במשק הישראלי: 80% מהיוצאים הצעירים עובדים, בדומה לכלל הצעירים באוכלוסיה הכללית.
הקשיים מונעים מהיוצאים להשתלב בתעסוקה איכותית: 20% מהיוצאים מועסקים במשרות בעלות שכר גבוה. כמו כן, רק 8% מהיוצאים מועסקים בהייטק - אך נרשמת מגמת עלייה עקבית בשנים האחרונות.
קשר בין היוצאים לבני משפחותיהם: נתק עם המשפחה לא נפוץ, אבל מערכת היחסים מורכבת: 86% מהיוצאים מביעים שביעות רצון מסויימת בנוגע לקשר עם המשפחה החרדית. רק 47% מביעים שביעות רצון גבוהה לעומת 70% האוכלוסייה הכללית.
החשיבות של העורף המשפחתי והקהילתי, במיוחד בזמני חירום: בימי שגרה היוצאים הינם אופטימיים בדומה לשאר האוכלוסייה: רבע מהיוצאים מדווחים על דיכאון – שיעור דומה לאוכלוסייה הכללית. את השינוי המשמעותי ניתן לראות בעתות משבר (לדוגמה השבעה באוקטובר) שיעור המדווחים על דיכאון באוכלוסייה הכללית עלה ל-31% ואצל היוצאים עלה ל-43%. נתון זה מושפע ישירות מהמצב המשפחתי הייחודי של יוצאים עם בני משפחותיהם.
על רקע ממצאי השנתון, יתקיים ב־5 ביולי כנס EXIT, שיסמן את פתיחתו של המהלך לגיבוש התוכנית הלאומית הראשונה ליוצאות וליוצאי החברה החרדית בישראל.
הכנס צפוי להוות נקודת מפנה בתחום היציאה, כאשר לראשונה יתכנסו סביב שולחן אחד ארגוני בוגרות ובוגרי החינוך החרדי, משרדי הממשלה, אנשי מקצוע, חוקרים, נציגי פילנתרופיה ושותפים נוספים, במטרה לגבש חזון משותף ומדיניות לאומית ארוכת טווח שתיתן מענה לאתגרים הייחודיים של אוכלוסיית היוצאות והיוצאים.
בחודשים האחרונים כבר פועלת ועדת היגוי משותפת בהשתתפות כלל ארגוני בוגרות ובוגרי החינוך החרדי, אשר מובילה את גיבוש עקרונות התוכנית. בכנס EXIT יוצגו עקרונות התוכנית לדיון ציבורי ומקצועי רחב, שישמש בסיס לכתיבת התוכנית הלאומית הראשונה ליוצאות וליוצאי החברה החרדית. מטרת המהלך היא לגבש מסגרת מדיניות מוסכמת שתאפשר את אימוצה ויישומה על ידי מדינת ישראל.
הנתונים בשנתון מבהירים באופן חד וברור שיוצאות ויוצאי החברה החרדית אינם שוליים - הם חלק הולך וגדל מהחברה הישראלית והעתיד שלה בתחומים הקריטיים לעתיד המדינה: שירות צבאי, תעסוקה, השכלה והשתלבות אזרחית. מדובר באוכלוסייה צעירה, בעלת מוטיבציה גבוהה לתרום ולהיות חלק מלא מהחברה הישראלית, אך כזו שמתמודדת עם חסמים ייחודיים הנובעים מרקע חינוכי וחברתי מורכב.
כנס EXIT נועד להפוך את הנתונים הללו לתוכנית פעולה, באמצעות גיבוש התוכנית הלאומית הראשונה בשיתוף ארגוני בוגרות ובוגרי החינוך החרדי, משרדי הממשלה וכלל הגורמים הרלוונטיים. בשנים האחרונות נבנו שיתופי פעולה נקודתיים עם חלק ממשרדי הממשלה, ואנו מאמינים שהגיע הזמן לעבור ממענים נקודתיים למדיניות לאומית סדורה. השקעה ביוצאות וביוצאים היא השקעה ישירה בחוסן, בצמיחה ובעתידה של מדינת ישראל"
צביקה דויטש ואדר אניסמן ממחלקת המחקר של עמותת יוצאים לשינוי, מסרו: "הבנה מדויקת של המספרים היא תנאי הכרחי לגיבוש מדיניות ולהפעלת תוכניות. שנתון 'יוצאים עם נתונים' מציג תמונה מבוססת וברורה על אוכלוסיית יוצאות ויוצאי החברה החרדית, ומאפשר ללמוד על מגמות של יציאה, השתלבות וחסמים לאורך זמן.
"השנתון משתמש בשיטות ייחודיות לזיהוי האוכלוסייה בסקרי הלמ"ס, המבטיחות שהנתונים מייצגים ומדויקים. הנתונים מראים שמדובר באוכלוסייה צעירה והולכת וגדלה, עם מוטיבציה גבוהה להשתלב בשירות, בהשכלה ובתעסוקה, לצד צרכים ייחודיים שנובעים מהרקע החינוכי והחברתי.
"הבנה מדויקת של המספרים היא תנאי הכרחי לגיבוש מדיניות ולהפעלת תוכניות, ולכן חשוב שכל גורם רלוונטי במדינת ישראל יכיר את היקף האוכלוסייה ואת צרכיה.
"אנו רואים בשנתון הזה לא רק כלי מחקרי, אלא גם תשתית מקצועית לגיבוש התוכנית הלאומית הראשונה ליוצאות וליוצאי החברה החרדית. המטרה היא להבטיח שהמדיניות העתידית תישען על נתונים, מחקר והבנה מעמיקה של המציאות, ותוביל לשילוב מיטבי של היוצאות והיוצאים בחברה הישראלית בכל תחומי החיים".
"במחקר חדשני וייחודי זה, זיהינו יוצאי חברה חרדית בנתונים מנהליים בחדר מחקר של למ"ס. שיטה זו איפשרה זיהוי וניתוח נתוני אמת של מעל 30,000 יוצאי חברה חרדית בני44-25 , בהבדל מנתוני סקרים שמוכרים לנו ממחקרים קודמים.
"מהניתוח עולה כי פערי ההשכלה הם האתגר המשמעותי ביותר, להשתלבותם האיכותית של יוצאים ויוצאות בשוק העבודה. סגירתם של פערים אלו, תביא לעליה של 25% בשכר הגברים היוצאים, ועליה של 13% בשכרן של הנשים היוצאות.
"מכיוון שמדובר בקבוצה בעלת שיעורי תעסוקה יחסית גבוהים, ועם מוטיבציה, לעבוד, להתפרנס ולהשתלב - הרי שעזרה ברכישת השכלה היא צעד ההתערבות המשמעותי ביותר שיתרום לרווחתם והשתלבותם של היוצאים. עכשיו, אחרי שזיהינו את הבעיה והחסמים, תכנית לאומית לשילוב יוצאות ויוצאי החברה החרדית תוכל להתייחס להתערבויות הדרושות, על מנת להביא לשינוי חיובי עבור היוצאים ועבור כלל המשק".