במסגרת המחקר, השתמשו החוקרים בטכנולוגיית מערכת מעקב עיניים (Eye Tracker) העוקבת בדיוק מילימטרי אחר תנועת האישונים של המשתתפים בזמן שהוצגו להם תמונות של כלבים משני גזעים שונים. המערכת מדדה במדויק באיזה חלק בפנים של הכלב אנשים מסתכלים קודם, כמה זמן הם בוהים בכל חלק בפנים וכמה מאמץ מוחי מושקע בפענוח ההבעות.
המחקר העלה שני ממצאים מרכזיים: ראשית, ללא קשר לגזע הכלב, בני אדם מתמקדים תמיד קודם כל, ובמשך הזמן הרב ביותר, באזור העיניים של הכלב כדי לנסות להבין אם הוא שמח, עצוב או מפוחד.
ממצא מעניין נוסף עוסק באתגר הכלבים הפחוסים ומעלה פרדוקס מסקרן. מדובר בגזעים שנחשבים לאהובים בהם הפאג, הבולדוג הצרפתי והבוקסר בשל מראם ה"חמוד" ותווי פניהם ה"אנושיים". אך מחקרים מצביעים זה מכבר על כך שהרבייה הסלקטיבית שיצרה את מבנה הגולגולת של גזעים אלה גרמה לאותם גזעים לסבול ממגוון בעיות בריאותיות.
לדברי החוקרים, המחקר מהווה תרומה משמעותית להבנת התקשורת הבין-מינית ופותח צוהר לפיתוחים טכנולוגיים עתידיים שיסייעו בשיפור הרווחה של בעלי החיים והבנתם על ידי בעליהם.
ד"ר שיידין מסבירה: "פריצת הדרך במחקר הנוכחי היא השילוב בין מדעי ההתנהגות, יחסי אדם-חיה וטכנולוגיה מתקדמת. יכולנו להציץ בצורה אובייקטיבית לתוך המוח האנושי ולראות בזמן אמת כיצד הוא מנסה לפענח את חברו הטוב ביותר של האדם. העובדה שלאורך ההיסטוריה האדם שינה את מבנה הפנים של הכלבים, במיוחד בגזעים הפחוסים, יצרה אתגר תקשורתי מעניין שהמוח שלנו נאלץ להתמודד איתו בכל פעם מחדש".
התרעות פיקוד העורף