מהנתונים בדו"ח עולה, כי כ-2.23 מיליון בני אדם איש בממוצע התנדבו וכ-3.6 מיליו בני דם תרמו בממוצע מידי חודש בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023.
עוד עולה מהנתונים, כי הסכום הכספי של אומדן שווי התרומות והפעילות התנדבותית באוקטובר-דצמבר עמד על כשלושה מיליארד שקל. המדינה הקצתה לצרכים אזרחיים כ-11.8 מיליארדי שקלים באותם חודשים.
השווי הכספי של פעילות ההתנדבות והתרומות בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, הסתכם ב-14.78 מיליארד שקל, בערכה שמרנית של משרד מבקר המדינה, מהם כ-8.56 מיליארדי שקלים משקפים את השווי של שעות ההתנדבות וכ-6.22 מיליארדי שקלים מקורם בתרומות כסף ובשווה כסף.
עוד עולה מהנתונים, כי למעלה מאלף יוזמות אזרחיות (חמ"לים, התארגנויות אזרחיות, וקהילתיות), פעלו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023 וסייעו בתקופה זו ליותר משני מיליון אזרחים, בהיקף סיוע של למעלה מ-250 מיליון שקל, כאשר כ-80% מהיוזמות הוקמו ספונטנית.
מהביקורת עולה, כי במהלך מלחמת חרבות ברזל לא פעל גוף ממשלתי מתכלל, שיוביל אתהתיאום בין המערכת הממשלתית לגופים תורמים והתנדבותיים.
"חוסר זה היה בראש ובראשונה תוצאה של היעדר היערכות ממשלתית מוקדמת כנדרש, וכישלון ניסיון ממשלתי להקים מערך תיאום רב-מגזרי מתכלל לאחר פרוץ המלחמה", קובע מבקר המדינה - "לא הוקמו תשתיות לפני המלחמה ולא בוצעו פעולות כלל ממשלתיות, שהיו חיוניות לקידום תיאום בין המערכת הממשלתית לגופים תורמים והתנדבותיים במצבי חירום, למרות שכבר בשנת 2008 הקימה הממשלה יחידה ממשלתית מקצועית מייעצת, שכל ייעודה לקדם תיאום זה".
מהנתונים בדו"ח גם עולה, כי עובדת אחת בלבד עבדה ביחידה לשיתופי פעולה רב מגזרייים במשרד ראש הממשלה בחודשים הראשונים למלחמה.
בדו"ח נטען, כי בכמחצית ממשרדי הממשלה שנבדקו, לא היה במלחמה בעל תפקיד ייעודי האחראי על הקשר בין המשרד לגופים תורמים והתנדבותיים.
"מדובר בשבעה מתוך 15 משרדי ממשלה שהיו בקשר עם גופים תורמים והתנדבותיים במלחמה, או שמשרד מבקר המדינה מצא, כי בתחומי אחריותם פעלו גופים כאלה". מציינים מחברי הדו"ח.
בסיכום הדו"ח צויין, כי נוכח הפעילות הנרחבת של הגופים התורמים וההתנדבותיים בעת חירום והצורך בתיאום בינם לבין משרדי הממשלה לשם צמצום הסיכונים לבזבוז משבים וניצולם באופן לא יעיל, מבקר המדינה קבע, כי על משרד ראש הממשלה, לקדם קבלת החלטה בדבר גורם שיהיה אחראי לתיאום בין המערכת הממשלתית לגופים תורמים והתנדבותיים במצבי חירום .
מבנים ללא מרחבים מוגנים במוסדות ציבור
כ-8% עד כ-23% מכלל המבנים של חמשת מוסדות הציבור, שנבדקו בביקורת פתע של משרד מבקר המדינה היו ללא מרחב מוגן:
מביקורת הפתע עלה עוד, כי בכ-1% עד 24% מכלל מבני ארבעה מוסדות ציבור שנבדקו היה מיגון חיצוני: שני מבנים בטיפות חלב, 61 מבנים בכללית, 14 מבנים בשירות התעסוקה ו-22 מבנים במוסד לביטוח לאומי.
עוד עולה מהביקורת, כי ב-15 מתוך 16 מהמרחבים המוגנים שנבדקו, נמצא לפחות ליקוי חד בתחום פנים המרחב המוגן הנוגע להיעדר שילוט פולט, או אור לסימון מרכיבי המרחב המוגן, לאי סדר ולחוסר ארגון, או להימצאות אביזרים וחיפויי קיר.
ב-14 מתוך 16 מהמרחבים המוגנים שנבדקו נמצא ליקוי אחד לפחות, הנוגע לתקינות גומיות האיטום של הדלת ולתקינות מנגנון הנעילה וב-14 מ-16 מהמרחביםהמוגנים שנבדקו נמצא ליקוי אחד לפחות הנוגע להיעדר גומיות איטום בפתחי האיוורור, לאי הברגה או חוסר חיזוק שלמכסי האוורור באמצעות ברגים ולהיעדר חלקי או מלא של הברגים ומכסי האוורור.
מבקר המדינה מתריע עוד, כי בביקורת נמצא כי בתשעה מבנים שנבדקו השילוט לא היה בולט דיו ולא היה בצבע פולט אור ובארבעה מבנים נמצאו ליקויים הנוגיעם לשמירת המרחב המוגן פנוי מחפצים ומכשולים.
בחמישה מהמרחבים המוגנים עלה קושי לסגור את דלת ההדף ולהפעיל אתמנגנון הנעילה ובעשרה מהמבנים שנבדקו לא נמצא כיסוי מגן לשקעים.
המצלמות לא פעלו בחלק מהמעונות לפעוטות עד גיל שלוש
כ-212 אלף פעוטות בגילאי לידה עד שלוש, אשר שהו במעונות עם רישיון בשנת הלימודים 2025-2024 ומספר המעונות שפעלו ברישיון משרד החינוך עמד על כ-5,060.
מהביקורת עולה, כי בכ-14% מהמעונות, משרד החינוך לא ביצע בהם ביקור אחד לפחות בשנת הלימודים 2024-2023 - במחוזות תל אביב, חיפה וירושלים של המשרד.
בכ-27% מהמעונות אותרה לפחות תקלה אחת, שנוגעת לתקינות מערכת המצלמות (902 מ-3,321 המעונות שנבדקו), באופן שלא איפשר לתעד את המתרחש במעון באופן תקין כנדרש בחוק (בשנת הלימודים 2024-2023).
עוד נטען בדו"ח, כי בכ-53% מהמעונות מתוך אלו שנדקו במסגרת מבדקי הבטיחות שקיים משרד החינוך, בשנת הלימודים 2025-2024 - שלושת האישורים הנדרשים להפעלתם לא נמצאו תקינים - אישורי בטיחות כללית, חשמל וגז (אם יש במעון).
עוד עולה מהביקורת, כי מספר המעונות הממוצע שבאחריות כל מפקחת במשרד החינוך עמד אשתקד על 83. מבקר המדינה מציין, כי נכון למועד סיום הביקורת (בנובמבר 2025), למשרד החינוך לא היה מידע מלא על כל המעונות, שפעלו ללא רישיון ולא מיפוי שלהם.
ברשימה ראשונית שגיבש משרד החינוך ביולי 2025, אותרו 683 מעונות יום שפעלו ללא רישיון. עם זאת, מבקר המדינה מבהיר, כי לא מדובר ברשימה מקיפה ומתוקפת.
בדו"ח נטען עוד, כי כ-81% מהמעונות לא דיווחו למשרד החינוך כנדרש על תיקון ליקויי הבטיחות שנמצאו בהם בשנת הלימודים 2025-2024. בביקורת עלה, כי מספר המעונות הפרטיים שפעלו ברישיון אומנם עלה בכ-40% בשלוש שנים, אולם באוקטובר 2025, עדיין לא היו למשרד החינוך נוהל או תוכנית כוללת לאיתור מעונות הפועלים ללא רישיון, או לעידודם של מעונות לפעול ברישיון.
עוד מתריעים מחברי הדו"ח, כי קבלת רישון להפעלת מעון מותנית בכך, כי המעורבים בהפעלתו לא הורשעו ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, מי שביצעה אינו ראוי להיות מעורב בהפעלת המעון, לפי העניין.
מחברי הדו"ח הסבירו, כי גם נקבע, כי לא יועסק במעון ולא יתן שירותים - אדם, אלא אם כן ניתן לגביו אישור ממשרד החינוך כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, לא ראוי שיועסק, או לתת שירותים במעון וכי לא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה.
מביקורת משרד מבקר המדינה לגבי פסילת מעורבים בהפעלת מעון, שנבדק לגביהם רישום פלילי, עלה כי משרד החינוך פסל לפני כשנתיים כ-0.2% (60 מתוך 26,680) מהמעורבים שנבדק הרישום הפלילי לגביהם ואשתקד פסל ככ-0.4% (48 מתוך 12,487).
עוד עולה מהביקורת, כי מתוך 3,300 מעונות שמשרד החינוך בדק אם מותקנת בהם מערכת מצלמות - בכ-4% מהם כלל לא היו מותקנות מצלמות. זאת, למרות שהתקנת המצלמות היתה תנאי למתן רישיון להפעלתם. "לפיכך, עולה חשש לכשל בתהליך הרישוי עצמו", קובע מבקר המדינה.
בנוסף, בתקופה שנבחנה, מינואר 2024 עד יוני 2025, ביותר ממחצית מהמעונות (798 מתוך 1,472) היתה תקלה במצלמות במשך שלושה חודשים רצופים לפחות.
מחברי הדו"ח מתריעים עוד, כי אשתקד התגלו בישעור גדול מהמעונות שנבדקו ליקויים בטיחותיים לכאורה בתחומים מהותיים שמשרד החינוך קבע, כי חובה להסירם לאלתר: ליקויים בטיחותיים בתשתית מערכת החשמל (24% מהמעונות המוכרים ו-18% מהמעונות הפרטיים), ליקויי בטיחות במבנה המעון (ב-10% מהמעונות הפרטיים ובחצרות (ב-74% מהמעונות המוכרים ו-53% מהמעונות הפרטיים).
"אף שתנאי לקלבת רישיון להפעלת מעון הוא קיומם של אישורי בטיחות המעידים שהמעונות נבדקו על ידי מומחים בתחומי הבטיחות - שיעור גדול המעונות שנבדקו (58% לפני שנתיים ו-53% אשתקד) ל הציגו למשרד החינוך במבדקי הבטיחות את כל האישורים כשהם תקינים כנדרש", מציינים מחברי הדו"ח - "משרד החינוך לא ביצע מעקב מלא ואפקטיבי אחר תיקון ליקויי הבטיחות שעלו ולא תיעד כנדרש את ההליך שביצע בנושא קבלת הדיווחים של המעונות על תיקון הליקויים, והדבר מעמיד אתהפעוטות במעונות הלה בסיכון מהותי בשל ליקויי בטיחות".
מבקר המדינה קבע, כי על משרד החינוך לפעול לאיתור המעונות הפועלים ללא רישיון ולקידום פעילותם ברישיון, בין היתר, בהתאם לנוהל שהוא קבע בנושא.
"על המשרד גם לפעול באופן יזום, בשיתוף הרשויות המקומיות לאיתור המעונות האלה, להחיל עליהם את חוק הפיקוח על המעונות ולבחון באופן עיתצי אתמידת הצלחתו", ממליץ עוד אנגלמן בסיכום הדו"ח.
היערכות לקויה למשבר האקלים
"דו"ח האקלים מרים שוב דגל אדום עבור הממשלה והעומד בראשה ומציין בפניהם באופן שאינו משתמע לשני פנים - הכתובת על הקיר", מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח ביקורת מעקב על ההיערכות למשבר האקלים וירידת מפלס ים המלח.
מבקר המדינה מדגיש, כי בהיבטי שוק האנרגיה, שני המבצעים האחרונים - עם כלביא ושאגת הארי - מחדדים את ההשפעות שיש למצבי חירום מלחמתיים על שוק האנרגיה ואת החשיבות שבקידום תהליכי העבודה למיצוי מקורות לאנרגיה מתחדשת.
"מקורות אלה חיוניים לקיימות שלנו ולביטחון האנרגטי של מדינת ישראל", הוא מסביר ומזכיר את חשיבות האנרגיה, גם על רקע גלי החום ששוטפים את אירופה בימים אלה.
בביקורת נטען, כי לא בוצעה הערכה לאומית בנוגע להשפעות המקרו-כלכליות של שינויי האקלים על ישראל לטווח הארוך, נכון לאוגוסט 2025 ולא הוקם מנגנון מעקב, פיקוח ובקרה ממשלתי, בנוגע לתקציבים בסך מצטבר של כ-8.8 מיליארדי שקל, שהקצו ממשלות ישראל ב-74 החלטות שקיבלו במהלך כ-18 שנים )2025-2007) לטיפול בנושא האקליםאו בזיקה אליו.
רק 19% הפחתת הפליטות של גז"ח צפוייה בישראל עד שנת 2030, במקום 27% - היעד שנקבע על ידי הממשלה. עוד נטען, כי ועדת השרים לענייני אקלים, שהוקמה בשנת 2023 במטרה לשפר את פעולות הממשלה בנוגע השלכות שיש לנושאי האקלים על המשק, לא התכנסה אפילו לדיון אחד.
"בחינה עקבית של השנים האחרונות מעלה שפעילות הממשלה בנושא עדיין מדשדשת ושתפקודה לקוי", קובע אנגלמן - "הממשלה גוררת רגליה, ובכל הנוגע לקידום מערכתי ולהגברת הקשב הממשלתי בושא זה - הפעולות שהיא נוקטת הן לכל היותר פעולות של 'טלאי על טלאי', שאין בהן כדי להביא לשינוי שלממש בנושא".
מפלס ים המלח ממשיך לרדת
מבקר המדינה ממליץ, שהשרה להגנת הסביבה אידית סילמן, תגיש את המלצות משרדה לדיון בממשלה ובכלל זה באשר להכרעה בממשלה לגבי ההתערבות בירידת מפלס המים בים המלח, פיתוח תיירות, שמירה על רציפות תחבורתית ובכביש 90 ופיתוח התיישבות באזור.
"על הגופים האחראים לפיתוח ולשימור התיירותי של אזור האגן הצפוני של ים המלח ובראשם משרד התיירות, המועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר, רשות הטבע והגנים, המינהל האזרחי, רשות שוק ההון ומשרד האוצר - כל אחד בתחום אחריותו במסגרת סמכויותיו ובכפוף למגבלות הביטוח והבטיחות - להשלים א תהליכי הפיתוח וההסדרה, שהוטלו עליהם לקדם. נוסף על כך, מומלץ למשרד ראש הממשלה לבצע בקרה על היישום", הוא מסכם.
היעדר בקרה מספקת של הסנגוריה הציבורית על סנגורים חיצוניים
כ-63% מכלל הנאשמים בתיקים פליליים, שנפתחו בשנים 2024-2016 יוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על הסנגוריה הציבורית.
כ-760 סנגורים חיצוניים (פרטיים) ייצגו בממוצע בשנים 2024-2022 עשרות אלפי פונים בהליכים משפטיים. לצידם, ייצגו נכון לשנת 2024, כ-150 סנגורים פנימיים של הסנגוריה (עובדי מדינה).
מהביקורת עולה, כי כ-30 מתוך 56 מיליון שקל מהאגרות של הסנגוריה בגין ייצוג לא נגבו. רק לכ-14% מהסנגורים החיצוניים נערכו בשנת 2024 על ידי מחוזות הסנגוריה פיקוחי עומק, שמשמשים כלי מרכזי מתוך מגוון הכלים, שבאמצעותם מעריכה הסנגוריה את איכות הייצוג של הסנגורים מטעמה.
עוד עולה מהביקורת, כי שכר התובעים החיצוניים בשירות המדינה היה בשנת 2024 גבוה בשיעור של 173% בממוצע משכר הסנגורים החיצוניים.
כ-206 מתוך כ-283 מיליון שקל מתקציב הביצוע המזומן של הסנגוריה לשנת 2024 - הוקצה לתשלום שכר טרחה לסנגורים חיצוניים. בביקורת נטען עוד, כי לכ-550 אלף לקוחות הסנגוריה מידע רגיש במאגר המידע הממוחשב של הסנגוריה,, בלא שהופעל כלי טכנולוגי לבקרה על הגישה אליו.
מבקר המדינה קבע בסיכום הביקורת, כי בהינתן מעמדה הערכי הייחודי של הסנגוריה, עליה לוודא שהסנגורים הציבוריים שומרים בקפידה על כללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין, ובפרט בתפקודם מול הלקוחות, רשויות התביעה ובתי המשפט.
"ראוי שהסנגוריה תתעד את הטיול בתלונות הגורממים והגופים האמורים על התנהגותם ותפקודם של הסנגורים, באופן המאפשר גישה לתיעוד ותבצע מעקב ובקרה בעניין הטיפול בהם", ממליץ אנגלמן - "הסנגוריה נדרשת להבטיח את נגישותם של עובדיה למידע רגיש נעשה בהרשאה חוקית, בכפוף לדיני אבטחת המידע והגנת הפרטיות, לרבות בנוגע ליישום כללי המידור המתחייבים, ובפרט במערכת הממוחשבת, לשם מניעת זליגת פרטים ונתונים לגורומים בלתי מורשים".
אנגלמן מציין בסיכום הביקורת: "הבטחת איכות הייצוג מתוך שמירה על משבי הציבור טיוב השקיות בפעילותה של הסנגוריה ועמידה בחורות המוטלות עליה בחוק, היא ערובה למימוש ייעודה ותכלית הקמתה של הסנגוריה הציבורית".
זינוק חד בתגי הנכה לכלי רכב
מהנתונים עולה, כי כ-669 אלף רכבים משוייכים לתגי חנייה בשנת 2025. זאת, לעומת כ-155 אלף רכבים שהיו משוייכים לתגים בשנת 2014 - זינוק של פי-4.3.
עם זאת, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אלפי חיילים ואזרחים שנפצעו, הוכרו כנכים, כך שייתכן שזו אחת הסיבות לחלק מהגידול המואץ במספר תגי החניה.
בדו"ח נטען עוד, כי להערכת משרד התחבורה, כ-150 אלף תגים ניתנו שלא כדין, במסגרת הונאה שהתגלתה בעקבות חקירה משטרתית, שהפכה לגלויה בדצמבר 2024.
בהשוואה ל-15 מדינות (בהן אוסטריה, אוסטרליה, אנגליה, ארה"ב, בלגיה, גרניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, ספרד, סקוטלנד, פורטוגל, צרפת, קנדה ושווייץ) ישראל היא היחידה שמשייכת שני רכבים לאותו תג חניה ושאינה מנפיקה תג חניה אישי (תג שניתן להשתמש בו בכלי רכב שהאדם עם מוגבלות נוסע בו).
עוד עולה מהנתונים, כי כ-282 אלף תגי חניה שהונפקו לצמיתות, נמצאים בשימוש, נכון לשנת 2025. בעוד שבשנת 2020 הונפקו כ-14 אלף תגים חדשים לצמיתות, בשנים 2024-2021 הונפקו מידי שנה למעלה מ-30 אלף תגים לצמיתות.
בביקורת נטען עודף כי כ-480 החלטות קיבלו במקרים מסויימים חלק מרופאי אגף הרישוי בשנים 2024-2022, כך שהזמן הממוצע לקבלת כל החלטה היה כדקה וחצי.
עוד עולה מהנתונים, כי 17% מכלל הרכבים במדינה משוייכים לתג חנייה לנכה בשנת 2025 - לעומת 6% מכלל הרכבים במדינה בשנת 2014. מהביקורת גם עולה, כי 93%מכלל הבקשות לתגי חניה אושרו בשנת 2024 על ידי רופאי אגף הרישוי.
מבקר המדינה קובע עוד, כי הפטור לאנשים עם מוגבלות מתשלום עבור חניה המסומנת בכחול-לבן, כפי שנהוג ברשויות מקומיות, אינו מעוגן בחקיקה ואין הוראה מפורשת בחוק החניה לנכים, בתקנות התעבורה או בחוקי העזר העירוניים, שמעניקה לאנשים עם מוגבלות פטור גורף מתשלום עבור חניה מוסדרת בכחול-לבן.
"הסתמכות על נוהג או על מדיניות שאינה מעוגנת בחוק באופן ברור, יוצרת חוסר ודאות משפטית. אי גביית תשלום עבור חניות בכחול-בן, מעבר לאובדן ההכנסות לרשויות המקומיות, עלולה ליצור תמריץ לבעליתצג חנייה להחנות את רכבם בחניות כחול לבן למשך שעות ארוכות ואף חמור מכך, עלולה ליצור תמריץ לשימוש לרעה בתג על ידי מלווים שלנשים עם מוגבלות בעת שהאדם עם מוגבלות אינו לנמצא ברכב או כלל אינו מעורב בנסיעה", קובע מבקר המדינה.
עוד עולה מהביקורת, כי בית משפט רשאי להטיל קנס עד לסכום של 14,400 שקל במקרה שבו אדם שאינו אדם עם מוגבלות ואינו מתלווה לאדם עם מוגבלות השתמש בתג חניה והחנה רכב הנושא תג חניה במקום שאין החניה מותרת בו.
עם זאת, בביקורת עלה, כי המשטר הוהרשויות המקומיות נתקלות בקשיים בבואן לאכוף מקרה שבו האדם עם מוגבלות אינו נמצא פיזית ברכב החונה בחניית נכים ועל כן, הן אינן אוכפותאת אותו סעיף בחוק.
מבקר המדינה קובע עוד, כי משנת 2008 משרד התחבורה כמעט שלא שיתף את נציבות שוויון זכויות בתהליכי קבלת ההחלטות ובדיונים מקצועיים, שבהם אמורה היתה להיקבע המדיניות בתחום תגי החנייה. זאת, למרות שהמשרד נתקל פעם אחר פעם בקשים בגיבוש מדיניות וביישומה. מבקר המדינה ממליץ להאיץ את הדיונים על הסדרת סוגיית תווי החנייה.
עמותת 121, המובילה את שותפות "בידיים טובות" – המטה להשקעה בחינוך לגיל הרך, שבה חברים כ50 ארגונים חינוכיים וחברתיים:
הפתרון הוא תוכנית לאומית לחינוך לגיל הרך שתכלול אסדרה ופיקוח אפקטיבי על כלל המסגרות, שיפור התנאים במעונות, השקעה בהכשרה ובהדרכה מקצועית של המחנכות, שיפור השכר ותנאי ההעסקה והגדלה משמעותית של ההשקעה באיכות החינוך בגיל הרך.
התרעות פיקוד העורף