"קודם כל חשוב לציין שמדובר בקו מאוד חשוב וקו אורכי נוסף שנועד לחזק את הרשת", פתחה קינן את דבריה. "עשרות שנים חיכו לו, והמהלך באופן כללי הוא מאוד חיובי. הוא עובר בתחנות חדרה מזרח, שזו תחנה שבוטלה לפני 55 שנה או יותר ועכשיו נפתחת לראשונה מחדש, וכן בתחנות טירה, טייבה וראש העין צפון".
לצד זאת הצביעה על הפערים בשטח. "הרכבת נוסעת על דיזל במקום להיות חשמלית. בעתיד היא תהיה חשמלית, אבל כרגע מפעילים אותה על דיזל. כמו כן, היא לא מחוברת לכלל הרכבות בצפון. היא מגיעה רק עד חדרה מזרח, לא ממשיכה לבנימינה ועתלית, ואז היא לא מתחברת לכל הרכבות לכיוון נהריה".
מוקד הביקורת: תחנת חדרה מזרח. "ערכנו סיור בתחנת רכבת חדרה מזרח ומאוד הופתענו. המבנה עצמו של התחנה מנותק מהרציפים, וגם בשביל להגיע לרציף הקרוב צריך לעבור דרך המעבר התת קרקעי. תמיד הרציף הקרוב לאולם הנוסעים הוא נגיש באופן ישיר לנוסעים, ובמקרה הזה מאיזושהי סיבה שאני לא מצליחה להבין אותה, אין לזה שום היגיון תחבורתי שנראה לעין".
בעיה נוספת: הגישה לתחנה. "עשו קו חדש מחדרה לתחנת רכבת חדרה מזרח, אבל כביש הגישה לתחנה הוא מסלול יחיד לכל כיוון. למעשה יש שם חניון ענק של כמעט 800 מקומות חניה לכלי רכב פרטיים, וקו האוטובוס יעמוד בפקקים המטורפים של הרכב הפרטי שמגיע לשם. במקביל לזה יש כביש שעובר מאוד קרוב לתחנה, כביש 65, שאפשר היה להסדיר שיהיו בו תחנות שאפשר יהיה בהליכה ברגל להגיע, כי הכביש עובר בגשר ממש מעל תחנת הרכבת. מהצד השני של התחנה יש אזור תעסוקה שאפשר היה להגיע ממנו באופניים ובתחבורה ציבורית, ולא עשו זאת".
דוידוב שאלה אם פתיחת התחנה במצבה הנוכחי הייתה טעות. קינן השיבה: "אני לא יודעת אם הבעיה הייתה בלוח הזמנים. אני חושבת שאף אחד לא עשה את המאמץ לפתור את ההגעה מכיוון מזרח, מכיוון ואדי ערה, עפולה ופרדס חנה. לא נראה לי שבכלל הנושא בטיפול, ומי שרוצה להגיע מכל אזור הצפון לתחנה הזאת למעשה צריך להיכנס לפקקים נוראיים של הבוקר לכיוון חדרה ואז לחזור חזרה לתחנה".
בשורה התחתונה, התחנה עשויה הייתה לשרת נוסעים רבים, אך הגישה אליה פוגעת בכדאיות. קינן סיכמה: "כל אחד צריך לעשות את השיקול שלו לאן הוא רוצה לנסוע, אבל להרבה מאוד אנשים התחנה הזאת הייתה יכולה להיות כדאית, והגישה אליה כל כך מסורבלת שהיא הופכת אותה ללא כדאית".