"מול מציאות זו, פעלו צוותי ההוראה והיועצים החינוכיים כעוגן. המאמצים המקצועיים הופנו לטובת החזקת התלמידים והמשפחות וניסיון מתמיד לייצר ערוצי קשר ותחושת רציפות. אולם, חיוני להכיר בכך שגם אנשי החינוך עצמם ניצבו בחזית זו, כשהם מתמודדים עם אתגרים אישיים ומקצועיים מורכבים, שחיקה עמוקה ומחסור במשאבים מערכתיים, תוך שהם נדרשים לתווך מציאות מורכבת בעודם חווים אותה בעצמם.
אל תוך החופש הגדול הנוכחי נכנסים המערכת, הילדים וההורים כשהם תשושים באופן עמוק וחסרי כוחות נפשיים. מתוך הכרה במגבלות המסוגלות ההורית בעת הזו, ניווט החופשה אינו טמון בהצבת סטנדרטים נוקשים, אלא ביצירת שיח שותף וישיר עם הילדים. מומלץ לקיים חשיבה משותפת לגבי גבולות ריאליים ופשוטים שניתן לייצר בבית, כאלו המתאימים ליכולת ההורית הנוכחית ומאפשרים מרחב נשימה משפחתי.
"שיח מתווך זה נדרש במיוחד כדי לצמצם את סיכוני הקיץ המועצמים בהיעדר מסגרת. כדאי למפות יחד עם הילדים באילו תחומים הם חשים שנוצרו פערים לימודיים או רגשיים, ולגבש תוכנית ממוקדת שתחזק אותם לקראת שנת הלימודים הבאה. תפקידנו כהורים אינו רק להציב איסורים, אלא לשקף להם באופן גלוי שאנו מודעים לסכנות הקיימות בחופשה, ולתכנן יחד איתם דרכי התמודדות מעשיות עם אירועים מאתגרים, החל מהתנהלות נכונה במצבים של לחץ חברתי ועד לדרכי תגובה בעת עדות לאירוע אלימות.
"במקביל, יש לייצר יחד עוגנים קבועים בסדר היום באמצעות פעילויות מהנות ומקרבות כמו מפגש עם חברים, הליכה לים, לבריכה או לסרט, לצד עידוד והתמדה בתחביבים ובעיסוקים האהובים עליהם. חלק בלתי נפרד מתיווך זה מחייב שיחה על אשליית הרשתות החברתיות. יש לתזכר את הילדים כי הגלילה המתמשכת במסכים מייצרת לעיתים מצג שווא לפיו כולם שרויים בהנאה מתמדת, ולפתח אצלם מבט ביקורתי המפריד בין המציאות המדומה לבין החיים עצמם, במטרה לשמור על רווחתם הנפשית".
התרעות פיקוד העורף