אנגלמן ציין כי על פי חוק מבקר המדינה מוסמך המבקר להגיש לכנסת ולפרסם לציבור דו"חות, שלגביהם נמסרו טיוטות לגופים המבוקרים, במשך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו. אנגלמן סיים את תפקידו בסוף השבוע שעבר.
אנגלמן טוען עוד: "מצאנו שההיערכות הלאומית בישראל לוקה בחסר באופן מהותי: תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה, חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא. זאת, למרות שמדינות וארגונים בינלאומיים זיהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי כסיכון אסטרטגי, והפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב בראש רשימת הסיכונים לטווח הקצר".
אנגלמן מזהיר, כי היום מתחדד לקראת בחירות 2026 לכנסת ומסביר: "זו תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד ומהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות".
עוד הוא מתריע, כי כניסתם של כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק.
"ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי", הוא מציין. "אני מבקש להרים דגל לבן: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף ומחייבת פעולה לאומית נחרצת".
אנגלמן נותן כדוגמא תפוצה ויראלית של קמפיין השפעה איראני, שהתנהל לטענתו כבר בימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", במטרה לייצר ולקבע את הנרטיב של ג'נוסייד בעזה מוקדם ככל האפשר באמצעות הפצה רבתי ברשתות החברתיות.
מהנתונים המוצגים בדו"ח הביקורת עולה כי סיכון הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב דורג בראש רשימת הסיכונים לטווח קצר של הפורום הכלכלי העולמי בשנים 2025-2024 ובראש רשימת הסיכונים של האו"ם.
עוד נטען בנתונים, כי כ-58% מהישראלים מתעדכנים בחדשות לעיתים קרובות באמצעות הרשתות החברתיות. זאת, לפי נתוני סקר איגוד האינטרנט הישראלי והטכניון.
בנתונים גם מוצג נתון, לפיו כחמישה מיליון מסרוני SMS נשלחו על ידי איראן וחיזבאללה בספטמבר 2024 לאזרחי המדינה, וכללו התראות חירום לכניסה מיידית למרחב מוגן, כדי לעורר בהלה בציבור.
כותבי הדו"ח טוענים עוד, כי אין מנגנון או גורם רשמי, שאליו גורמי החברה האזרחית והציבור יכולים לפנות כדי לדווח על חשדות לניסיונות השפעה זרה.
מבקר המדינה היוצא מציין כי החל משנת 2017 שורה של גורמים בישראל בהם שב"כ, מל"ל, מערך הסייבר, משרד המודיעין וכן גורמי מחקר וגורמים מהחברה האזרחית, עמדו על האיום הנשקף מהשפעה זרה במרחב הדיגיטלי ועל התעצמות ניסיונות ההשפעה הזרה.
"גורמים אלה הובילו כמה יוזמות להתנעת התארגנות הוליסטית בין-ארגונית להתמודדות עם האיום, ואולם יוזמות אלו לא קודמו", הוא מתריע.
עוד נכתב בדו"ח, כי לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עמד מערך הסייבר על כך שהקהל הישראלי הוא יעד למאמצי השפעה והפצת דיסאינפורמציה במרחב הדיגיטלי, ועל כך שמדובר בכלי אסטרטגי בשימוש אויביה של ישראל.
"המערך ציין שהוא סבור שלא ניתן מענה מספק למאמצים אלה ופירט שורת פערים בהתמודדות עם האיום", מציינים מחברי הדו"ח – "עלה, כי בהיעדר אישור של ראש הממשלה לתוכניות ובהיעדר אישור לתקציב הנדרש למימושה, מערך הסייבר קידם פעולות שעיקרן בתחום החינוך וההסברה לשם התמודדות עם האיום, לצד פעולות ראשוניות לבחינת אפשרויות טכנולוגיות להרחבת יכולות הניטור, בשיתוף גורמים נוספים. פערים רכזים נוספים שמערך הסייבר הציף – נותרו בעינם".
עוד עולה מהביקורת, כי שב"כ מבצע איתור וניטור של ניסיונות להשפעה זרה ברשת.
"לאורך השנים שבו והעלו גורמים שונים את הצורך בשיפור יכולות ניטור המרחב הדיגיטלי לצורך איתור ניסיונות להשפעה זרה ונעשו פעולות לפיתוח כלים טכנולוגיים וליצירת שיתופי פעולה למטרה זו", מציינים עוד כותבי הדו"ח. "נכון לפברואר 2025 עמדו בפני שב"כ אתגרים מסוימים בתחום הניטור והסיכול של מבצעי השפעה זרה. הגם שנכון ליולי 2025 ניתן מענה מסוים לחלק מהקשיים והאתגרים שעמדו בפניו, הרי שקשיים ואתגרים מסוימים עדיין נותרו כפער ומתקיימת בחינה באשר להתמודדות עימם".
עוד עולה מהביקורת, כי למרות שמשרד התקשורת ומשרד המשפטים עסקו בעבר בנושא אסדרה של פלטפורמות תוכן דיגיטליות, האסדרה לא קודמה.
בסיכום הביקורת קובע אנגלמן, כי תפקיד המל"ל הוא בין היתר להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בענייני חוץ וביטחון. "נוכח התעצמות האיום בתחום ההשפעה הזרה, לרבות במרחב הדיגיטלי, בהינתן שבמשך שנים לא התגבשה מדיניות סדורה לגבי הובלת הנושא ברמה הלאומית, ובשעה שהמל"ל בעצמו סבור, כי נדרשת החלטת ממשלה על הקמת גוף מטה ייעודי להתמודדות עם איום ההשפעה הזרה, לרבות במרחב הדיגיטלי, תחת משרד ראש הממשלה עם תקציב ייעודי – מומלץ כי המל"ל יציע לראש הממשלה מתווה לטיפול בנושא, שישמש תשתית לקבלת החלטות ממשלה בנושא, תוך מתן הדעת על המדיניות, המשאבים והמענים שנדרשים להתמודדות עם רמת האיום המתפתחת", מציין מבקר המדינה היוצא בהמלצות.
"גם מומלץ כי שב"כ ימשיך במאמציו לשיפור איתור ניסיונות השפעה זרה ברשת, שמחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה תפעל לפלח את הנתונים על מספר הבקשות שהועברו למחלקה בנוגע להשפעה זרה ברשת, לרבות על מספר הבקשות שהועברו ונענו ועל מספר הבקשות שסורבו ובכלל זה תציין באילו פלטפורמות הן התקבלו או נדחו".
אנגלמן גם ממליץ שמשרד החינוך יגדיר את התכנים הנוגעים לדיסאינפורמציה וחשיבה ביקורתית בכלל ובמרחב הדיגיטלי בפרט, כתוכני חובה במערכת החינוך על כל זרמיה החל מגיל צעיר.
התרעות פיקוד העורף