אסייג סיפר על החיבור שלו לסרט ועל העלילה שבמרכזה בחור טברייני שמנסה להגשים חלום מעבר לים. "את התסריט כתבו דני והילה רייספלד, וכשקיבלתי את התסריט הרגשתי הזדהות עם הסיפור. זה סיפור על בחור טברייני שרוצה לכבוש את העולם, טס לאמריקה, מכיר בחורה יהודיה-אמריקאית ורוצה להשאר שם. הוא רוצה לכבוש את אמריקה, ורוצה לעשות את החתונה שם. למה שיבואו ההורים ויעשו לו פדיחות? אבל הם מצליחים לשכנע אותו לעשות את החינה על הלידו 4 בכנרת".
בהמשך נשאל אסייג אם הוא באמת כותב על המשפחה שלו, על הוריו ואחיו, והאם היו ימים שבהם התבייש בהם. אסייג השיב כי מבחינתו הדבר כלל לא היה שאלה: "לא חוויתי את האירוע כי מתחילת הדרך, דיברתי על המשפחה שלי, הזמנתי אותם להופעות שלי, אני ראיתי כן. לא אגיד את שמו. ראיתי איזה שחקן שבכל תחילת הדרך הוא התבייש בהורים שלו. ורק שהוא הרגיש ממש חזק הוא חשף אותם. אני מאוד גאה בבית שבאתי ממנו. לא היה לי לרגע את ההתלבטות הזאת".
עוד התייחס אסייג בכאב למצבה של העיר ולפער שבין הפוטנציאל שלה לבין מה שהפכה להיות לדבריו. "טבריה לצערנו לא הפכה לעיר שהייתה אמורה להיות, עיר תיירות מובילה בישראל, אלא הידרדרה עם השנים", אמר. "זה כל כך חבל כי כשאתה מגיע לשם ונמצא בכינרת אתה רואה את כל היופי - זה משהו נדיר שיש לנו במדינה וצריך לטפח אותה. אני מקווה שהסרט יביא לאנשים את החשק להגיע לשם. אישית, בסוף השבוע שבו חגגתי יום הולדת נסענו לשם ובילינו על הכינרת".