כוחות החירום הוזעקו היום (רביעי) לטיפול במספר רב של נפגעות, שככל הנראה שאפו חומר מסוכן במכון קוסמטי בשכונת א-טור בירושלים. המשטרה עיכבה לחקירה שלושה חשודים.
במקום פעלו לוחמי האש מתחנת אגוז, שהוזעקו לזירה בעקבות דיווח על מספר רב של נשים מחוסרות הכרה, וחילצו את הנפגעות לכוחות הרפואיים. נכון לשעה זו, 17 נפגעות פונו לקבלת טיפול רפואי: 7 נשים במצב קשה פונו לבית החולים עין כרם. 5 נשים במצב קל פונו לבית החולים שערי צדק. 5 נשים במצב קל פונו לבית החולים הר הצופים.
פרמדיקים במד"א פאדי דקידק ולישי שמש וחובש מד"א אלי אייזנבך, סיפרו: "כשהגענו למקום ראינו המולה רבה במכון הקוסמטי, יצאו 12 נפגעות כשחלק מהן בהכרה מעורפלת והשאר בהכרה מלאה, לאחר שככה"נ שאפו חומר מסוכן. הענקנו להן טיפול רפואי מתקדם ופינינו אותן לבית החולים כשמצבן בינוני וקל".
אחמד שחאדה, מוהנד לאפי ודוד וורטהיימר חובשי איחוד הצלה מסרו: "הענקנו סיוע בזירה לכעשרים גברים ונשים שחשו ברע. ככל הנראה עקב חשד להרעלה. כלל הנפגעים פונו בהכרה במצבים שונים. כוחות כיבוי גדולים פעלו בזירה לבדיקת נסיבות האירוע".
בשלב זה ההערכה הראשונית היא חשד להרעלה, ככל הנראה מגנרטור, אולם נסיבות האירוע עדיין נמצאות בבדיקה. צוותי ניטור של מחוז ירושלים מבצעים בדיקות מקיפות בזירה, במטרה לאתר את מקור האירוע ולשלול הימצאות חומרים מסוכנים.
מהמשטרה נמסר כי, שוטרי מחוז ירושלים, יחד עם כוחות החירום וההצלה, פעלו בזירה לבירור נסיבות האירוע ולשלילת סיכון נוסף לציבור. מחקירה ראשונית עלה החשד לדליפת חומר מסוכן מסוג גז CO2, ממכשיר גנרטור שהוצב במקום באופן לא בטיחותי ולא תקני. במסגרת החקירה עוכבו שלושה חשודים, והם הועברו להמשך חקירה בתחנת שלם.
מבית החולים "שערי צדק" נמסר כי, "למחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי שערי צדק הובאו 3 נשים מהאירוע החומ"ס בא-טור. 3 הנשים במצב בינוני ובהכרה ומטופלות על ידי צוות המלר"ד".
הגז השקט והקטלני
לפי המרכז הרפואי הדסה, לבית החולים הדסה עין כרם פונו חמש נשים בוגרות במצב בינוני. הן הגיעו לבית החולים בהכרה ונקבע שיועברו לטיפול בתא הלחץ שבמרכז הרפואי.
עשר נפגעות נוספות פונו להדסה הר הצופים, בהן ארבע ילדות ושש נשים בוגרות. כולן הגיעו בהכרה. שבע מהן הוגדרו במצב בינוני ושלוש במצב קל. שמונה מהמטופלות בהר הצופים הועברו בהמשך להדסה עין כרם לצורך טיפול בתא הלחץ. שלוש נפגעות נוספות שטופלו בבית החולים שערי צדק הועברו אף הן לתא הלחץ בהדסה עין כרם. בסך הכול נערך המרכז הרפואי לטיפול ב-16 נפגעות באמצעות חמצן בלחץ גבוה.
בעקבות האירוע פתחה המשטרה בחקירת נסיבות ההרעלה ועיכבה שלושה חשודים. לפי החשד הראשוני שנבדק, במקום הופעל גנרטור או מנוע בעירה שפלט פחמן חד-חמצני בחלל שלא היה מאוורר כנדרש. החוקרים בודקים מי הפעיל את המכשיר, מה היו תנאי האוורור במספרה והאם הופרו הוראות בטיחות.
מה התסמינים של חשיפה לפחצן דו חמצני?
פחמן חד-חמצני הוא גז חסר צבע, חסר ריח וחסר טעם, ולכן בני אדם הנחשפים אליו בדרך כלל לא מרגישים בסכנה עד להופעת התסמינים. הגז נוצר בשריפה לא מלאה של דלקים, גז, סולר, נפט, עצים או פחם. הוא עלול להצטבר בחדרים סגורים בעקבות הפעלת גנרטורים, תנורי חימום, קמינים, מנגלים, מנועים או מערכות חימום שאינן מאווררות היטב.
לאחר שאיפתו עובר הגז מהריאות אל מחזור הדם ונקשר להמוגלובין, החלבון שתפקידו לשאת חמצן. עוצמת הקישור של פחמן חד-חמצני להמוגלובין גבוהה פי מאות מזו של החמצן. כך נוצר חומר המכונה קרבוקסי-המוגלובין, המונע מהדם להעביר חמצן באופן תקין לרקמות.
הפגיעה אינה נובעת רק מירידה בהובלת החמצן. פחמן חד-חמצני עלול להיקשר גם לחלבונים בשריר הלב ובתאים, לשבש את ייצור האנרגיה ולגרום לתגובה דלקתית ולנזק חמצוני. המוח והלב, הזקוקים לאספקת חמצן רציפה, הם בין האיברים הרגישים ביותר להרעלה.
בתחילת החשיפה עלולים להופיע כאבי ראש, סחרחורת, בחילות, הקאות, חולשה, עייפות, טשטוש ותחושה דמוית שפעת. ככל שריכוז הגז גבוה יותר או שהחשיפה נמשכת זמן רב יותר, עלולים להתפתח בלבול, הפרעות בשיווי המשקל, קושי בדיבור, כאבים בחזה, הפרעות בקצב הלב, קוצר נשימה, פרכוסים ואובדן הכרה. חשיפה חמורה עלולה להסתיים בנזק מוחי בלתי הפיך, כשל לבבי או מוות.
איך מטפלים בהרעלה?
אחד הקשיים באבחון הוא שמד הסטורציה הרגיל המוצמד לאצבע עלול להציג ערך תקין, למרות שהגוף סובל ממחסור משמעותי בחמצן זמין. המכשיר לא תמיד מסוגל להבדיל בין המוגלובין הנושא חמצן לבין המוגלובין הקשור לפחמן חד-חמצני. האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקת דם מיוחדת המודדת את שיעור הקרבוקסי-המוגלובין, לצד הערכת התסמינים, משך החשיפה, בדיקה נוירולוגית ובדיקת תפקוד הלב.
הטיפול הראשוני כולל הרחקה מיידית ממקור הגז ומתן חמצן בריכוז של 100% באמצעות מסכה. החמצן מסייע לדחוק את הפחמן החד-חמצני מההמוגלובין ומקצר במידה ניכרת את הזמן הדרוש לפינויו מהדם. במקרים קלים עשוי טיפול בחמצן רגיל להספיק, אבל בהרעלות בינוניות וקשות נשקל טיפול בתא לחץ.
מהו תא לחץ?
הטיפול מאיץ את ניתוק הגז מההמוגלובין, משפר את אספקת החמצן למוח ולשריר הלב ועשוי לצמצם את הנזק הדלקתי שנוצר בעקבות ההרעלה. ההחלטה להפנות מטופל לתא לחץ לא מבוססת רק על תוצאת בדיקת הדם. אובדן הכרה, בלבול, פרכוסים, פגיעה לבבית, חמצת קשה, תסמינים נוירולוגיים והריון עשויים להצדיק טיפול גם כשרמת הקרבוקסי-המוגלובין אינה גבוהה במיוחד.
גם לאחר התאוששות ראשונית עלולות להתפתח תופעות מאוחרות, לעיתים ימים או שבועות לאחר החשיפה. בין התופעות האפשריות נמצאות הפרעות בזיכרון ובריכוז, כאבי ראש, שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה, חולשה, בעיות בהליכה וירידה בתפקוד הקוגניטיבי. בשל כך נפגעים שסבלו מאובדן הכרה או מהרעלה משמעותית עשויים להזדקק למעקב רפואי ונוירולוגי גם לאחר שחרורם מבית החולים.
התרעות פיקוד העורף