הזוג שקיבל החלטה מצילת חיים: "הילד שלא דיבר פתאום קרא לי אבא"

"קלטנו לבית שני ילדים. כמו לידה"

"לפני כ-16 שנים חשבנו להגדיל את המשפחה, בגלל בעיות רפואיות של רעייתי נאלצנו לוותר על הרעיון. בערב שבת הבת שלנו שמה על השולחן מקומון של העיר שהשער שלו היה מחפשים משפחות אומנה. עד אותו הרגע לא ידענו מה זה. יום ראשון הגיע וחקרנו על הדבר הזה. בתהליך שלקח כמעט 9 חודשים, קלטנו לבית שני ילדים. כמו לידה. שני אחים. הבן היה בן 3 ותשעה חודשים והילדה שנתיים ושמונה", סיפר ע'.

מאז, לדבריו, הפכו שני הילדים לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. אולם הדרך לשם לא הייתה פשוטה, וכללה הליך משפטי מורכב מול המשפחה הביולוגית. ע' תיאר כי בשלב מסוים הוגדרה המשפחה כאפשרות לאימוץ, אך בסופו של דבר נקבע כי הילדים יישארו במשפחת אומנה לטווח ארוך.

הילדה קיבלה את השם שלה מעובדת סוציאלית

"אנחנו על פי החלטת בית המשפט היינו באופק לאימוץ, תוך התנגדות של האב הביולוגי, בית המשפט פסק שנישאר אומנה לטווח ארוך עד גיל 21. אנחנו תקדים במדינת ישראל. יש קשר עם האמא, האבא, האחים הביולוגים, היום זה פחות. הגדול לא מעוניין להיות בקשר עם אף אחד. הבת עדיין מתחזקת קשר רדוד עם האמא. אלה ילדים שהוצאו מהבית שלהם, היו בכלא, הילדה מגיל אפס הייתה כמעט חצי שנה בבית חולים. אפילו את השם שלה היא קיבלה מהעובדת סוציאלית".

ע' סיפר כי כאשר הילדים הגיעו לביתם, הם התמודדו עם קשיים תפקודיים משמעותיים, בהם קשיי דיבור ושליטה על צרכים. לדבריו, הוא ורעייתו ראו בכך שליחות משפחתית של ממש, ונכנסו לתהליך בידיעה שהוא ידרוש מהם מאבק יומיומי.

"הילד שלא אמר מילה קרא לי אבא"

"הילדים האלה הגיעו אלינו בקשיים תפקודיים מאוד קשים של דיבור ושליטה על צרכים. לקחנו על עצמנו את המשימה להציל אותם. אני יכול להגיד ששבועיים, קצת יותר משבועיים, הילד שלא אמר מילה, הילד פשוט אמר לאשתי 'אמא, הנה אבא'. אלה ילדים שאנחנו נלחמים עליהם. הגדול קיבל ב-י"ב בהצטיינות, הילדה עולה ל-י"ב בכיתת מופ"ת. הוא מתכוון להתגייס עכשיו ליחידה קרבית. להורים שלנו הם קוראים סבא וסבתא".

הסיפור האישי של ע' מצטרף לנתוני משרד הרווחה, המעידים על התרחבות מערך האומנה בישראל בשנה האחרונה. מאחורי המספרים עומדות משפחות שבוחרות לפתוח את ביתן לילדים שהוצאו מביתם, לעיתים בנסיבות קשות במיוחד, וללוות אותם לאורך שנים עד לבניית תחושת שייכות, יציבות ומשפחה.