חזן פתחה בהתייחסות לדיון בחוק ולרגעים שהתרחשו במהלכו. "קודם כל, התרגשתי ואני לא מעכלת את מה שקרה, כי היה לא פשוט לפני הכול. כמו שראינו הגיעו גיבורים רבים כדי לזעוק את זעקתם, כולל אותי בין היתר, למרות שלא תכננתי אבל הרגשתי צורך", אמרה.
"אף עין לא נותרה יבשה"
לאחר הדברים יצאה חזן בעקבות בעלה, שעבר בעבר התקף לב, כדי לוודא שמצבו תקין. "אחרי מה שנאמר, יצאתי אחרי בעלי, כי הוא אחרי התקף לב, ורציתי לברר שהכל בסדר. כשחזרתי הבנתי שאף עין לא נותרה יבשה", ציינה.
לדבריה, הדברים שנשמעו בדיון השפיעו על הנוכחים, וזמן קצר לאחר מכן התקבלה ההחלטה לקדם את החוק. "זה ריגש את כולם והאמת שמייד אחר כך הם התכנסו לדיון וקבלת ההחלטה לטובת הלומי הקרב הגיעה, וזה חוק שנלחמנו עבורו במשך שנים".
"אנחנו העמוד שלהם"
חזן הסבירה כי החוק נועד להעניק מעטפת להלומי הקרב, אך הדגישה כי גם בנות ובני הזוג זקוקים למענה מותאם. "החוק נותן סוג של מעטפת, והוא יעבור בקריאה שנייה-שלישית במליאה. אנחנו מצפות, כנשות הלומי הקרב, שנקבל מעטפת שמתאימה גם עבורנו. בעצם אנחנו עומדות מאחוריהם, אנחנו העמוד שלהם ובלעדינו הם לא שורדים את זה".
בהמשך תיארה את הקושי של משפחות הלומי הקרב להבין בתחילת הדרך את משמעות ההתמודדות ואת האופן שבו היא מתפתחת. "עמי הוא הלום כבר ותיק, והיה לו יותר קשה כשהוא היה יותר צעיר. עבור אשת הלום קרב, עצם זה שאין הסברה או הדרכה, גם כשהם חוזרים מהקרב - זה מתפתח באופן אינדיבידואלי. בהתחלה לא ידעתי מה זה או למה ואיך, אבל לאט לאט אתה מבין מה קורה ופונים להכרה שגם לוקחת זמן".
"יש מקומות שהוא לא יכול להיות בהם"
חזן סיפרה כי ההתמודדות משפיעה גם על חיי המשפחה, על היציאה לאירועים ועל ההתנהלות במרחב הציבורי. "באירועים של משפחות רואים בעיקר אותי, אלא אם אני מצליחה לגרור אותו בצורה מסוימת, וגם אז לא להרבה זמן. בנוסף, ישנם מקומות שהוא לא יכול להיות בהם או להגיע אליהם - אז הוא לא יהיה, צפצופים בכביש מקשים עליו ויש לו קושי לישון בלילה בעקבות התקרית שעבר".
לסיום, היא תיארה את הפער בין מראהו החיצוני של בעלה לבין הקושי שאינו תמיד נראה לעין: "בעלי גבוה ונראה טוב ובריא, אבל אם הוא יעמוד בתור, ויש לו פטור, הוא עדיין מתבייש ולא רוצה להשתמש בו - אז הוא כנראה יעמוד בלחץ, ויחשוב שמשהו עומד לקרות או שהוא פשוט יילך".
התרעות פיקוד העורף