מבין הערים הגדולות, בהן מגוררים 200 אלף תושבים ויותר – בבני ברק ל-63% ממשקי הבית יש מקלט ושיעור המיגון בעיר גבוה מ-80%, כמו ביתר הערים הגדולות, פרט לירושלים. בבירה רק ל-69% ממשקי הבית יש מיגון כלשהו (ממ"ד, מיגונית או מקלט נגיש). אולם בלמ"ס הבהירו כי טעות הדגימה בבני ברק יחסית גבוהה ועומדת על 30%-15% באומדן משקי הבית עם ממ"ד (27%) ולכן, רמת המהימנות נמוכה.
מתוך 69% ממשקי הבית שאין להם ממ"ד – ל-51% במחוז תל אביב יש מיגונית או מקלט וקיימים מחוזות בהם השיעור אפילו נמוך מ-50%. עם זאת, ברוב המחוזות, פרט לירושלים ולצפון, שיעור משקי הבית עם מיגון (ממ"ד, מיגונית, או מקלט נגיש) גבוה מ-80%.
עוד עולה מהסקר החברתי של הלמ"ס כי ל-85% ממשקי הבית יש ממ"ד, מיגונית או מקלט נגישים ול-15% אין ממ"ד ואין מיגונית או מקלט נגיש קרוב לביתם בעת הצורך.
הלמ"ס ביצעו גם פילוח עדתי ממנו עולה כי בקרב היהודים, ל-53% יש ממ"ד ול-80% מאלה שאין להם ממ"ד יש מיגונית או מקלט נגיש. בקרב האוכלוסייה הערבית ל-36% יש ממ"ד ורק ל-28% מאלה שאין להם ממ"ד – יש מיגונית או מקלט נגיש. בסיכום הכולל, הפערים בולטים עוד יותר: ל-91% ממשקי הבית היהודיים ול-54% ממשקי הבית הערביים יש ממ"ד, מיגונית או מקלט נגיש קרוב לביתם.