אגמי ברד, 36, מהיישוב מיתר, אם לשלושה בני 9, 6 ו-4, עבדה עד לא מזמן ביחידה למחקרים קליניים במרכז הרפואי סורוקה. לאחרונה החליטה להתמקד בהוצאת הספר ובהרצאות שהיא מקיימת. "לפני כחצי שנה פשוט פתחתי מסמך וורד והתחלתי לכתוב כל מה שעולה לי בראש", היא מתארת. "לשחזר מה היה, מה ראיתי, מה שמעתי, מה הרגשתי. עד אז הייתי עסוקה בעיקר בהישרדות שלי ובבנייה שלי מחדש, ופחות במה שקרה לי ולאלון באותו יום. לאחרונה הרגשתי צורך לכתוב ולשתף. הספר, שייצא בהוצאת אופיר ביכורים, כבר כתוב ונמצא כעת בשלבי עריכה".
העוגן של הבית
בני הזוג הכירו דרך חברים, היו נשואים תשע שנים, והתגוררו בבאר שבע. אלון ברד, בן 38 בנפילתו, שירת במשטרה כחוקר בתחנת רהט. "אלון היה אדם מאוד אמיתי, רגוע ושקול, רודף צדק. אחד כזה שנותן לך הרבה תחושת ביטחון", אגמי ברד מספרת. "הוא היה בן אדם שמשקיע את כולו במשפחה במקביל לעבודתו במשטרה. הוא היה מאוד לויאלי למשטרה, אהב מה שעשה וגם סיים תואר במשפטים".
ניהול הבית והמשפחה אחרי נפילתו של אבי המשפחה היה קשה. "זו התמודדות כמעט לבד לגמרי עם מעבר למקום חדש", אגמי ברד אומרת. "והילדים שהיו מאוד קטנים חיפשו את אבא שלהם. בכל ערב הם בכו שהם רוצים אותו בחזרה. אלון עבד שעות ארוכות, ואני הייתי מטפלת בכל מיני דברים בבית. אחרי נפילתו מצאתי שגם דברים שהיו עבורי טריוויאליים פתאום קשים לי מאוד. פעולות בסיסיות, כמו להכין קופסת אוכל לגן או לבית ספר. ויש, כמובן, תחושות האובדן והגעגוע, ומה עושים עכשיו? איך מתמודדים עם זה? הייתי בתחילת החיים, אלון ואני היינו רק בתחילת הבנייה של החיים שלנו, ופתאום הכול מתרסק.
"היה לי קשה מאוד להיכנס למיטה שלנו לבד", היא מתארת. "בלילה הראשון לקחתי ילד מכל צד ונכנסתי איתם למיטה, כשהבגדים של אלון עוד בחדר, כשהריח שלו על הכרית. המחשבה שלי הייתה שאני הולכת עכשיו לישון במיטה הזו בלעדיו לתמיד. הייתה גם תחושת האחריות, איך אני מגדלת עכשיו שלושה ילדים לבד, בלי שהפרטנר שלי נמצא פה לתמוך בהחלטות, הכי קטנות אפילו".
מה שנכון לך
אגמי ברד מודה שהיא ספגה ביקורת רבה מהסביבה על הצעד שעשתה, "גם מאנשים מאוד קרובים אליי, שחשבו שזה מהר מדי, מוקדם מדי, שזה לא הזמן".
הילדים, היא מספרת, קיבלו יפה מאוד את השלב החדש בחיים. "הם אוהבים מאוד את יוני, יש ביניהם קשר מיוחד. והמשפחה של יוני גדולה מאוד, חמה ואוהבת. יש הרבה אלמנות משבעה באוקטובר שמפחדות לעשות את מה שהלב אומר להן, חוששות שישפטו אותן, שלא יבינו. אבל מה שנכון לך לאו דווקא נכון לאחרים".
התרעות פיקוד העורף