"כשאנחנו ניגשים לאירוע כזה הכול פתוח לכן לוקחים אירוע פלילי ופח"ע - כל דבר נמצא על השולחן", אמר מפקד תחנת אשקלון. "בהערכת המצב החשש ירד אבל לא לגמרי. כשמצאנו את הילד התעקשנו על חקירת ילדים. מדובר באירוע רגיש עם ילד קטן מאוד בן 4. הייתה חקירה קצרה אבל נשאלו בה השאלות, וממנה ניתן להסיק ולהבין ב-100 אחוזים שניתן למחוק את כל הקונספירציות. בסוף, הילד הלך לאיבוד, טייל עד שמצא מקום למנוחה".
בהמשך שחזר אלישיב את הרגע שבו התקבלה הבשורה כי יובל נמצא בחיים, ואת סערת הרגשות שאחזה בו בזמן שניסה לדווח על כך בקשר המשטרתי.
"דמעות חנקו את גרוני, ממש הייתי מאושר ברמות שאי אפשר להבין", תיאר אלישיב את רגע מציאתו של יובל. "כמפקד במשטרת ישראל כמעט 30 שנה לא בכל יום עולה מפכ"ל בגל ואתה לא מסוגל לענות לו כי אתה חנוק, והגל עמוס כל כך. זו פשוט תחושה שקשה להסביר במילים, שמחה לא נורמלית מבחינתי". הוא הוסיף: "אם עד היום לא האמנתם בניסים - עכשיו זה הזמן".
אלישיב סיפר כי המפגש בין יובל לאמו בתחנת המשטרה היה אחד הרגעים המרגשים ביותר שחווה. לצד ההתרגשות, הסביר, היה עליו כמפקד לתחקר את האם כחלק מבדיקת נסיבות האירוע.
"כשראיתי בתחנת המשטרה את האמא מחבקת את הילד, השתתקתי, לא הצלחתי להוציא מילה. התחושה הייתה עילאית", שיתף. עם זאת, כאיש מקצוע, עליו היה לתחקר את האם. "היה קל לגייס אותה לעניין כי מדובר ברופאה שמבינה שסיכויים של ילד בלי מים, בשמש, בחום הזה, לא גבוהים".
"עם ישראל היה שם בכל תפארתו ואחדותו"
"עם ישראל, תושבי העיר אשקלון - כולם נרתמו למשימה באלפים. במבט העל מהרחפנים שפיזרנו בשמיים זה היה פשוט מחזה מחמם את הלב לראות את כל עם ישראל מחפש בשיחים - בדואים, דתיים, חרדים עושי צבא ולא עושי צבא משרתי מדינה ולא משרתי מדינה - בסוף עם ישראל היה שם בכל תפארתו ואחדותו. השטח היה סבוך בצמחיה, שטח קשה מאוד לחיפושים".