ממצאי המחקר שהוצגו לאחרונה בכנס קרימינולוגיה במכללה ומתפרסמים כאן לראשונה, חושפים תמונה כואבת של השלכות האירועים על משפחותיהם של שוטרי משטרת ישראל שעוסק בהשפעותיה של טראומה קולקטיבית על משפחות שוטרים ובחן את תופעות הטראומה המשנית והעברת הטראומה הבין-דורית, ומעלה כי נשותיהם וילדיהם של שוטרים שמשרתים ביחידות העילית ללוחמה בטרור, ובהן הימ"מ, יס"מ, מג"ב ויחידות החבלה, סובלים חלקם מפוסט טראומה.
הפגיעה נבעה לא רק מהחשיפה של בני זוגן למראות הלחימה, אלא בראש ובראשונה בשל העובדה שמתקפת השבעה באוקטובר לא פגעה רק במי שנשלחו להתמודד עמה ישירות, אלא יצרה טראומה קולקטיבית חסרת תקדים שחדרה כמעט לכל בית בישראל ולמשפחות השוטרים בתוכן. המחקר התבסס על ראיונות עומק מקיפים שנערכו עם 16 נשות שוטרים בגילאי 30–51 שבני זוגן משרתים ביחידות העילית של המשטרה: ימ"מ, יס"מ, מג"ב ויחידות החבלה. הוא חושף את ההתמודדות המשפחתית הבלתי אפשרית בעקבות הטבח, ומצביע על תופעה שהחוקרים מכנים "טראומה כפולה".
כל בנות הזוג שהשתתפו בסקר תיארו את מתקפת הטרור כאירוע ששבר לחלוטין את הגבול בין הטראומה האישית ללאומית. לדבריהן, לראשונה בחייהן כנשות לוחמים, לא רק שהן נדרשו להתמודד עם השלכות השירות המבצעי מסכן החיים של בני זוגן, אלא שנדרשו להתמודד בעצמן עם אסון כחלק מהחברה הישראלית שחשה את הפגיעה באופן ישיר.
69% מבנות הזוג דיווחו שגם ילדיהן החלו להפגין תסמינים של טראומה, אף שלא נחשפו בעצמם לזירות הלחימה או למראות הזוועה. החוקרים מסבירים כי הילדים ספגו את החרדה דרך האווירה בבית, המתח, הדאגה והמצוקה שחוו הוריהם, ולא כתוצאה מחשיפה ישירה לאירועי הטרור.
50% מהמשתתפות תיארו תחושות של בידוד רגשי ותסמינים של טראומה משנית בעקבות השירות המבצעי של בני זוגן. בנוסף, רובן העידו שלאחר החשיפה לזירות הטבח, בני זוגן הפכו למופנמים ומסוגרים יותר, והעומס הרגשי עבר במידה רבה אל כתפיהן. בנוסף, 69% דיווחו על השפעות בין דוריות של הטראומה על ילדיהן, כאשר אף אחד מהילדים לא נחשף ישירות לאירועי הטרור, אך פיתח סימני מצוקה דרך האקלים הרגשי ששרר בבית והחרדה של הוריו.
לצד הקשיים, המחקר מצא גם סימני חוסן משמעותיים: 63% מהמשתתפות תיארו תהליך של צמיחה שבא לידי ביטוי בחיזוק התא המשפחתי, בשינוי סדרי עדיפויות, בגילוי כוחות אישיים ובהערכה מחודשת לחשיבות חיי המשפחה והזמן המשותף. רובן המכריע גם תיארו כיצד קהילות התמיכה שנוצרו בין משפחות השוטרים, באמצעות קשר רציף, שיתוף בחוויות, סיוע הדדי וליווי רגשי של נשים המתמודדות עם מציאות דומה, סייעו להן להתמודד עם המציאות המורכבת וחיזקו את יכולת ההתמודדות של המשפחה כולה.
החוקרים מציינים כי לממצאים עשויה להיות חשיבות גם עבור ארגוני אכיפת חוק ברחבי העולם הפועלים בסביבות המאופיינות באיום ביטחוני מתמשך.
התרעות פיקוד העורף