למרות שקאופמן ניסתה להתנגד, והסבירה למתחזה כי היא לא מעוניינת בשירותיה, היא המשיכה להפעיל עליה לחץ: "היא אמרה לה 'אבל למה? יש לך המון הטבות'. וכמובן, הכול בשפה רוסית, בשפת האם שלה, שרוכשת אמון ומסבירה, וככה יודעת לנטרל לה את כל ההתנגדויות". כשעה לאחר מכן התקשרה אותה אישה שוב. הפעם, כשהיא טוענת כי על הקשישה לדווח על הכסף המזומן והתכשיטים שברשותה לצורך רישום מספרי השטרות ושקילת התכשיטים. בשלב הזה, מספרת הכלה, הקורבן כבר הייתה נתונה תחת לחץ ובלבול.
במקביל, לטענת המשפחה, הצליחו העבריינים ליצור מצג שווא כאילו בנה של הקשישה נמצא על הקו. לדבריהם, על מסך הטלפון הופיע שמו ומספר הטלפון שלו, והוא נשמע אומר שוב ושוב: "אמא, אל תנתקי אמא", ובהמשך אף ביקש ממנה לשתף פעולה עם ההנחיות.
לאחר שהשאירו אותה על הקו במשך יותר משעה, הגיע לביתה אדם שאסף מעטפה ובה כ-20 אלף שקל במזומן. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות שיחה נוספת, חזר אותו אדם ולקח גם את כל התכשיטים שהיו ברשותה. "אלה לא רק תכשיטים", אומרת הכלה. "אלה תכשיטים שאספה מגיל 20 ועד גיל 80. מתנות מבעלה, זיכרונות של חיים שלמים. מעבר לנזק הכלכלי, התחושה היא של השפלה ושל פגיעה עצומה".
רק לאחר שהשיחות הסתיימו, התקשרה קאופמן לבנה ושאלה אותו היכן הכסף והתכשיטים. "הוא אמר לה שהוא לא דיבר איתה בכלל", משחזרת הכלה. "באותו רגע היא הבינה שנפלה קורבן לעוקץ." לדברי המשפחה, הוגשה תלונה למשטרה, והועברו גם תיעוד ממצלמות האבטחה של הבניין שבו נראה האדם שהגיע לאסוף את הכסף והתכשיטים. למרות זאת, לטענתם, עד כה לא נוצר עמם קשר מצד גורמי החקירה.
בעוד בני המשפחה עדיין מנסים להתאושש מהעוקץ, פורסם היום (רביעי) באותה קבוצת פייסבוק שבה שיתפה קרבצ'יק את סיפורה, מקרה דומה נוסף שהתרחש גם הוא ברחובות: "אתמול גנבו מסבתא שלי 70 אלף שקל במזומן", כתבה אחת הגולשות. "הם נותנים פרטים נכונים, למשל שהעלו לה את שעות המטפלת, אחר כך מחזיקים אותה חמש שעות על הקו, מזייפים את הקול של הבן שלה ואומרים שצריך להעביר את הכסף כדי לבטח אותו".
"היא אישה חכמה שלא נפלה לשטויות, ובכל זאת הם לקחו לה הכול", הדגישה הגולשת, "ומה נגיד על משטרת ישראל שהתגובה שלה הייתה 'עוד פעם הסיפור הזה?'. סיפורים כאלה ממשיכים לקרות כי אין אכיפה ואין בקרה. אי אפשר לנרמל מקרים כאלה". לדברי קרבצ'יק, מאז שפרסמה את סיפורה בקבוצה, פנו אליה עשרות אנשים שסיפרו כי גם בני משפחותיהם נפלו קורבן לשיטת העוקץ. "לצערי, הרבה מהמגיבים טענו שהתיקים שלהם נסגרו מחוסר עניין לציבור, וזה גם החשש שלנו", היא אומרת.
בני המשפחה מספרים כי מאז המקרה קבעו עם הקשישה "מילת קוד" שתשמש לאימות זהות במקרה של שיחת חירום, אך לדבריהם, גם זה אינו מבטיח הגנה מלאה: "ברגע שמכניסים אדם מבוגר ללחץ ולבלבול, קשה לדעת איך הוא יגיב", היא מתריעה. "אנשים צריכים להבין שהשיחות האלה נשמעות אמינות מאוד, במיוחד כשהן מתנהלות בשפת האם שלהם ומופיע על הצג מספר של בן משפחה".
לפי נתוני משטרת ישראל שהתקבלו לקראת הדיון, בשנת 2026 בין החודשים מרץ-מאי נפתחו 463 תיקים תחת העבירות של "מרמה והונאה" ובהם הקורבן הינו קשיש ומוצאו ממדינות חבר העמים. בנוסף מציינים במשטרת ישראל כי מתחיל שנת 2026 הוגשו 171 כתבי אישום כנגד חשודים בעבירות "מרמה והונאה", בתיקים בהם הקורבן הינו קשיש ומוצאו ממדינות חבר העמים.
מנגד, נציגת המשטרה דיווחה על הצלחות בתחום האכיפה: "בשלושה חודשים האחרונים הוגשו 171 כתבי אישום. במהלך חודש אפריל יש לנו פרשייה גדולה במחוז ירושלים, שם נעצרו 11 חשודים עם 70 תיקים ותלונות. צריך לזכור שמאוד קשה לאתר את החשודים".
לאחר פניית "מעריב" מסרה משטרת ישראל כי עם קבלת התלונה נפתחה חקירה, אולם בהתאם לתשתית הראייתית התיק נסגר. במשטרה הוסיפו כי לאחר בחינה מחודשת של הממצאים הוחלט לפתוח את התיק מחדש, וכי מבוצעות מגוון פעולות חקירה במטרה להגיע לחקר האמת ולאתר את המעורבים.