יבול התמרים מישובי חבל אילות (דרום הערבה), קטן בשנים האחרונות בשיעור של 44%. המגדלים איבדו 1,340 טונות של פרי בכל שנה, בגלל צמצום אספקת המים. המגדלים נאלצים להישען על השקיה במים שפירים בלבד, שהם כ-57% מכלל הכמויות הנצרכות בעונה. לצד אובדן היבולים, הפרי שאותו ניתן לקטוף הפך להיות קטן ויבש והוא לא מתאים לשיווק.
לדבריו, הפגיעה היא גם בגידולי חקלאות אחרים: "מצוקת המים שאנחנו חווים היא קריטית". בורנשטיין הסביר שרווחי הגידול ממטעי התמרים הם כ-65% מהכנסות המועצה. בתוך כך, חוסר המים גורם בעקיפין נזק נוסף, שאי אפשר לשטוף מלחים המצטברים על האדמה, והדבר פוגע קשות בעצים.
המים עמם משקים מגדלי התמרים את המטעים הם ברובם מותפלים. כדי להגדיל ולספק את התצרוכת, נעשו ניסיונות בידי חברת "מקורות", לחדש שימוש בבארות וקידוחי מים הנמצאים בשטח ירדן, נוכח המחסור הגובר והולך. בתיאום עם צה"ל וצבא ירדן, הצליחה החברה לחדש את השאיבה משלושה בארות, אולם האחרות אינן פעילות.
כדי לסייע לחקלאים, ביקשה "מקורות" היתר להפעיל את מתקן ההתפלה באילת בהספק של 105%. אלא שהגדלה כזאת מחייבת אישור של ועדת ההיתרים להזרמה לים. הסיבה לכך היא שפעולת ההתפלה יוצרת גם תוצרי לוואי כמו חנקות שונות, שמוזרמים למפרץ אילת בכמות הנמצאת תחת ביקורת מחמירה. הרחבת היקף ההפקה של מים מותפלים, תגדיל את ההקפים של תוצרי הלוואי. בדיון מיוחד שהתקיים לפני כשבועיים, הוועדה התנגדה לאפשרות הזאת.
הוועדה קיבלה עמדות משורה של גופים ירוקים, כדי למנוע את ההרחבה הזאת. במכתב שנשלח לוועדה מטעם שורה של ארגוני איכות הסביבה נכתב כך: "אנו, ארגוני הסביבה שחרדים לשלומה של שונית האלמוגים הייחודית והנדירה במפרץ אילת, מבקשים מהוועדה להיתרי הזרמה לים לדחות את בקשת חברת מקורות להגדיל את כמות החנקות שהיא מזרימה לים בטונה אחת, ולכל הפחות לדחות את הדיון בנושא עד אחרי הבחירות לכנסת שיתקיימו באוקטובר 2026".
בין הארגונים נמצאים "צלול", "אדם", "טבע ודין", "חיים וסביבה", "מגמה ירוקה", "אקו פיס" ואחרים. בהמשך הם קראו לחברי הוועדה, בהם גם נציגי המשרד להגנת הסביבה, לקבל החלטה מבלי להתחשב בשיקולים זרים אלא רק משיקולים מקצועיים: "הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שלמרות עמדת המומחים שאין מגדילים את כמות החנקות המוזרמת למפרץ אל מעבר ל-22 טון, בפועל כמות החנקות המוזרמת מדי שנה למפרץ כבר חרגה רף זה ועומדת על 25 טון בשנה".
במכתב פירטו הארגונים את האיומים והבעיות שהדבר יגרור על ערכי הטבע הייחודיים במפרץ והם ביקשו להנחות את חברת "מקורות" לחפש חלופות לטיפול בתוצרי הלוואי ולמנוע את הזרמתם לים.
מתקן ההתפלה הקיים באילת מספק מים לכל הצרכנים בעיר, בהם התושבים, בתי המלון, מרכזי הקניות וגם לחקלאי חבל אילות וצפונה משם, עד מושב פארן. יכולת ההספקה של המתקן עומדת על 18 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה ועתה נעשים שיפוצים ושידרוגים כדי להגדיל את הכמות עד כדי 38 מיליון קוב בשנה.
במועצה מדגישים כי הם מודעים לצורך להגן על מפרץ אילת, אך אומרים שחובה למצוא פתרון ביניים שימנע את המשך התייבשות המטעים עד להשלמת פיתרון מים קבוע. עוד אומרים בחבל אילות, כי הפגיעה שנרשמה בשנתיים האחרונות בענף התמרים, היא עדות לכך שמצוקת המים כבר אינה תרחיש עתידי - זהו משבר כלכלי וחקלאי המתרחש עתה בשטח.
המשך המחסור במים עלול להעמיק את הפגיעה גם בשנים הבאות. בניגוד לגידולים עונתיים, מטע התמרים הוא השקעה ארוכת שנים. במועצה האזורית אומרים שזו פגיעה מתמשכת בהשקייה, שעלולה לפגוע בהתפתחות העצים, איכות היבולים וביכולת הכלכלית של המגדלים להמשיך לתחזק את מטעיהם.
תגובת רשות המים: "הוועדה למתן היתרי הזרמה לים נמצאת באחריות המשרד להגנת הסביבה. הוועדה החליטה לצערנו לדחות את הבקשה להגדלה של הזרמת חנקן - תוצר לואי מקידוחים - למפרץ אילת. בהתאם, לא ניתן להגדיל את אספקת המים לחקלאות הערבה הדרומית. רשות המים וחברת 'מקורות' עושות מאמצים רבים על מנת לאפשר אספקת מים מרבית תחת התנאים המורכבים באזור".
התרעות פיקוד העורף