דבריו המלאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס
"שגריר סרביה בישראל, אני מבקש שתעביר את ברכותינו ותודתינו לנשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ, ולשר החוץ שלכם שדובר עברית, הוא יכול לתרגם. אנחנו שולחים את חיבוקינו ללוחמינו הגיבורים, למשפחות הנופלים, לפצועינו, גם הם הגיבורים, בגוף ובנפש. אנחנו יודעים שאנחנו במסע ארוך. המסע הארוך של משפחת הרצל מאדמת נכר לאדמת ציון מסתיים כאן היום, בהר הרצל".
"כולנו רוחשים כבוד והערצה לבנימין זאב הרצל על מפעל-הענקים הציוני שמתנוסס לתלפיות. אבל כעת מבטנו מתמקד ביסודות הבניין: יהדות - כבסיס לציונות. התורה והתנ"ך כולו - כמסד של זהות. שרשרת הדורות - כעוגן של ערכים ומורשת. בית סבו וסבתו של הרצל סיפק את השורשים שהצמיחו גזע, ענפים, פירות. וזה לא היה תהליך פשוט, כי המאה ה-19 אתגרה מאוד את היהדות המסורתית במפגש שלה עם המודרנה. וגם משפחת הרצל הושפעה מהמתח בין מסורת והשכלה".
"והיה גורם נוסף ומאוד עוצמתי, שהטביע את חותמו על אותה מאה, ועל הרב אלקלעי, בדיוק בשנים האלה, במחצית המאה ה-19. על אלקלעי, ועל לילינבלום ועל משה הס ועל כל הפרוטו-צינויים הללו. והמרכיב הזה היה עליית הלאומיות. אני רוצה לספר לכם שבכניסה למשרד ראש הממשלה, מוצב דמותו של הרצל.
"כשמנהיגים מן העולם מגיעים לפגישות המדיניות בלשכתי, אני נוהג להתעכב איתם כמה רגעים ליד הדמות הזאת של הרצל. ואני מסביר להם, בדרך היחידה שאני יכול להסביר להם, שהרצל הוא משה המודרני. כי הרצל יצר את התנאים שהביאו אותנו אל הארץ המובטחת. הוא עשה זאת בגאוניות, בנחרצות, בזקיפות-קומה. הוא עשה זאת גם באופן מאוד מעשי, בפרגמטיות גדולה".
"השילוב של חזון ומעשיות איחד את הרצל, הוא היה בעצם המדינאי היהודי הראשון בתקופה המודרנית שפעל למען היהודים. היו מדינאים יהודים, אבל הם לא פעלו למען היהודים. הוא פעל למען היהודים. אני מוסיף ואומר לבני שיחי, שעבורנו הרצל הוא מנהיג בקנה-מידה של 'מחוללי לאומיות'. ככה אני קורא להם, 'מחוללי לאומיות' נערצים בעולם: ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית, סימון בוליבר באמריקה הלטינית, מאציני וגריבלדי באיטליה".
"זוהי הייחודיות של הרצל, מבחינתנו: כי התפילות שהיו שגורות בפי סבו שמעון לייב, וסבתו רבקה, בגולה - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" - התפילות והחלומות הללו הפכו אצל נכדם לתוכנית-פעולה מעשית, ששינתה את כיוון ההיסטוריה היהודית. הרצל התייצב בגאון לפני שליטים חורצי גורלות, והוא ניסה להגיע איתם לשותפות אינטרסים. לא תמיד הצליח, ניסה אצל הקייזר, ניסה אצל הסולטאן הטורקי וניסה אצל שואי עולם ואחרים".
"הוא גם ביקש להציל אותנו מן הנחשול הגואה של האנטישמיות - כי הוא חש בעוצמת הסכנה שמתקרבת אלינו. ומעל לכל, מעל לכל, הרצל נטע בנו את האמונה שעלינו לקחת את גורלנו בידינו: בתעוזה, בנחישות, באומץ לב. זה היה נכון אז, וזה נכון לא פחות היום. לכל אורך מלחמת התקומה, אני מדגיש שמדינת ישראל מייצגת כוח רצון בלתי-שביר. ההחלטות הגורליות שקיבלנו מול כל הלחצים, כל הלחצים, מן החוץ ומבית, והרוח הלוחמת של חיילינו ומפקדינו הגיבורים - הקנו לנו הישגים כבירים בחזיתות המערכה".
"הרצל דיבר על צאצאי המכבים שיקומו לתחייה. ואכן רוח המכבים מפעמת בדור הצעיר - דור הניצחון - שנכון להכות בדורשי רעתנו, ולהבטיח את ביטחון המולדת. הוא האמין ביכולת של העם שלנו לתקוע יתד בנחלת אבותינו - ובמקביל להביא שגשוג למרחב כולו. בזכות השורשים היהודיים שלנו, בזכות החוסן הלאומי שפיתחנו באין-ספור משברים, בזכות אמונתנו בקדושת החיים, בחירות, בקדמה, בחדשנות - אנו עומדים ללא הרף במבחני-הקיום".
"אבל אנחנו עכשיו בהר הרצל, אנחנו ליד קברו של הרצל, ליד קברם של בני משפחתו של הרצל. והרצל הבין שיש תנאי נוסף לקיום, אתה צריך לזהות את הסכנה בזמן אבל אתה צריך גם לאחד כוחות בזמן. לאחד כוחות בדברים שמחייבים אחדות. והוא לא היה תמים, הוא הבין שיש ויכוחים בין בני אדם, בוודאי בדמוקרטיה, הרי זה מהותה - יישוב אי הסכמות וסכסוכים, בויכוח או בפשרה".
"היום הייתי בבקו"ם, בסיס קליטה ומיון, ופגשתי חיילים שמתגייסים, באים מכל חלקי הארץ, מן העיר, מהכפר, דתיים, חילונים, כולם, יהודים ולא יהודים. וראיתי איך הם מאוחדים במשימה. לא משום שאין להם דעות שונות בהרבה דברים, אבל בדברים העיקריים הם מבינים שהמדינה שלנו, מדינת היהודים שנותנת את השוויון והזכויות ללא יהודיים, היחידים במרחב שעושים את זה, שמדינת היהודים תחת מתקפה, שאנחנו נלחמים פה על מדינת הלאום של העם היהודי".
"ואנחנו הבנו הרבה דברים אחרי ה-7.10. מי שלא הבין, התאחדנו בהרבה דברים. אנחנו לא נקים פה מדינת טרור פלסטינית שאנחנו יודעים שמכוונות להשמיד את מדינת הלאום היהודי. אנחנו מבינים שרוצים להשמיד אותנו כי אנחנו מקדמים ערכים של קדמה ודמוקרטיה וחופש וחירות, ששנואים על מבקשי נפשנו הברברים".
"הרצל הקשיב והבין את מה שהאנטישמים, כמו ראש עיריית וינה שנבחר אז, הוא הבין, הוא הבין מה הם מתכננים. הוא לא אטם את אוזניו, גם אנחנו לא אוטמים את אוזנינו. שמענו היום את מפקד משמרות המהפכה וחידי מצהיר במפורש על כוונת איראן להמשיך לפתח נשק גרעיני, "להמשיך" כך הוא אמר. ובכן כראש ממשלת ישראל, גם אני נחוש להמשיך. להמשיך למנוע מאיראן להחזיק בנשק גרעיני".
"ואני מבקש להבהיר - הנשיא טראמפ הוא גדול ידידנו, גדול הידידים שהיו לנו בבית הלבן. וארה''ב היא בעלת בריתנו הגדולה וכולם מבינים גם זאת, אנחנו מעריכים מאוד את המאמצים המשותפים שלנו ושל ארה''ב נגד שאיפותיה הגרעיניות של איראן. אני מבקש להבהיר גם כן - קיומה של ישראל אינו נתון למו''מ. עם הסכם או בלי הסכם, אני נחוש, כולנו נחושים, שנעשה את כל הדרוש להבטיח את ביטחוננו ואת עתידנו".
"ישראל היא מדינת לאום חזקה, גאה בזהותה, בוטחת בצדקת דרכה. נכונו לנו גם מאבקים אחרים, מאבק נגד הגל האנטישמי העולה בימינו, בדיוק כמו בימיו של הרצל, הגל שפועל לעשות דה-לגיטימציה של מדינת ישראל ולוחמי ישראל . חיילי צה''ל הם החיילים הגיבורים ביותר, המוסריים ביותר, והמושמצים ביותר עלי אדמות. ואסור שההכפשות הללו שבאות מבחוץ, יבואו גם מבפנים".
"אבל אני רוצה להגיד לכם שיש גם צד שני למטבע, מנהיגים רבים בעולם אומרים לי: 'ראש הממשלה, אנחנו מעריכים אתכם -אפילו מעריצים אתכם - ואנחנו זקוקים לכם. ישראל היא המודל שלנו במאבק מול האיסלאם הקיצוני, שמאיים על העולם התרבותי כולו'. אני שומע את זה מאחד, משני, מהשלישי, מהרביעי. אני שומע את זה באזור. אני שומע את זה גם מאירופה ובאמריקה הלטינית ובכל היבשות".
"מכובדיי, אני מבקש לומר לכם שאני חושב על הרצל בתדירות גדולה מאוד. אני חושב איך הוא, בחור בן 36, ב-8 שנים שינה את ההיסטוריה שלנו, איך הוא עשה את זה? כי הוא היה מכוייל, הוא היה מחויב לשליחות האדירה הזאת".
"כשהרצל הציג את 'תוכנית אוגנדה' ליישוב זמני של יהודים בלב אפריקה, סבי שלל זאת מן היסוד. ועם זאת, הוא שימש כציר בקונגרס הציוני העולמי בהאג ב-1907 - שלוש שנים לאחר פטירתו של הרצל. הוא קידש את מורשתו של הרצל והיא נמסרה מסבי לאבי - ההיסטוריון פרופ' בנציון נתניהו ז''ל - שכתב: "אם אין אנו רוצים שמפעלו של הרצל יאבד בתוהו ושמאמציו יהיו לשווא, אם הערצתנו להרצל הערצת-אמת היא -נדבק בתורתו, נחרות את ציוויה על דגלנו המורם, ונלבש כחומה את הרוח שביקש להלבישנו בה!".
"הרוח הנשגבה הזאת מקופלת בארונות של שמעון-לייב ורבקה הרצל זיכרונם לברכה, שהובאו מסרביה לבירתנו הנצחית ירושלים. מי ייתן שרגבי המולדת ימתקו להם, שהרי קם החזון - והפך למציאות. הציונות ניצחה. הנכד, בנימין זאב הרצל, ניצח. ובעזרת השם ובעזרת גבורת לוחמינו - אנחנו מנצחים. יהי זכרם של בני משפחת הרצל ברוך לעד".
"בצוואתו, כתב בנימין זאב הרצל, כי הוא מבקש שעצמותיו ועצמות בני משפחתו הקרובה, יובאו לקבורה במדינת היהודים לכשתוקם. היום, אנו מסיימים לממש את צוואתו הזו, במלואה. אך צוואתו הגדולה באמת - בניין מדינת היהודים, עוד הולכת ונמשכת ומוטלת עלינו מלאכה גדולה ורבה".
"דווקא בעת הזו, כשאנו נכנסים לתקופת בחירות, בה המחלוקות עלולות לגבור ולהפריד בינינו - עלינו לזכור שרק יחד נוכל לעמוד במשימה הגדולה הזו. רק ביחד נוכל לממש את הצוואה הזו. אני עומד כאן ומזכיר - בחירות הן לא מלחמת אזרחים! עלינו להמשיך ולהיות ראויים יחד, כולנו - לשליחות ההיסטורית שאנחנו חלק ממנה - בניין מדינת היהודים".
"ואני יודע, המלאכה הזו קשה, והמדינה שלנו מרובת אתגרים. לא תמיד קל כאן. לעתים מי מאחיותינו ואחינו, מכל החברה הישראלית לוטשים עיניים למקומות אחרים. רק אמש פורסמו על כך נתונים מדאיגים ומטרידים. אני אמר זאת בכנות - לבי כואב על כל יחיד, זוג או משפחה שעוזבים למקום אחר. אין לנו מקום אחר! עלינו לעשות הכל כדי שחזונו של הרצל יתגשם במלואו ונהיה לא רק אור לגויים, אלא מולדת מפוארת ומקור לגאווה לכל היהודים ולכל הישראלים".
"היום, אנו זוכים להיות לא רק עדים, אלא שותפים מלאים לסגירת מעגל היסטורי, לאומי וממלכתי שאין שני לו. שמעון ורבקה היו אלה שהכו את השורש הראשון של החזון. היום הם שבים אל הארץ למענה התפללו וחלמו. כאן מקומם, כאן ניצחם וכאן אנחנו עומדים: עם חופשי, גאה ומאוחד בארצו ובמולדתו. לנצח נצחים".
התרעות פיקוד העורף