"כשהגיעו לדיון בפניות הציבור כמה אנשים מהציבור, שביקשו לאסור את הפרקטיקה של דיווח למפלגה מי הצביע כדי להמריץ את מי שלא הצביע עדיין, ביקשו למנוע את זה", הסביר. "התקיים דיון מקיף בפני השופט סולברג, של כול המפלגות הרלוונטיות, הרשות להגנת הפרטיות והיועמ"שית - כולם שמו את עמדותיהם המשפטיות בפניו".
עוד סיפר עו"ד בלס על השופט סולברג כי "הוא עשה ניתוח יפה של דיני הגנת הפרטיות בישראל וחוקי הבחירות, והוא הגיע למסקנה, שאני חושב שמשפטית לא פשוט לחלוק עליו, שיש כאן פגיעה בפרטיות של אדם".
"מה הבעיה פה בעצם? מאיפה אדם יודע לדווח? המצביע נכנס לקלפי ואומר את שמו, והמשקיף רושם לעצמו", ציין על התהליך. "פגיעה בפרטיות מוגדרת למשל כהתחקות אחר אדם שעלולים להטריד אותו", הסביר.
"בנוסף, זה שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או למסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרה. מה אמר השופט סולברג? שאדם מגיע לקלפי להצביע, הוא מוסר את פרטיו ואז מישהו לוקח את הפרטים שנמסור עבור ההצבעה - ועושה שימוש להמרצת מצביעים אחרים".
"השופט גם פירט שיש מקומות הצבעה יורת רגישים, למשל אנשים עם מוגבלויות, מקלט לנשים מוכות או בתי חולים למיניהם, אז אתה חושף מידע נוסף על אותו אדם" הוסיף. "הוא הגיע למסקנה שיש כאן פגיעה בפרטיותו של המצביע שמדווחים עליו שהצביע".
עוד הוסיף עו"ד בלס כי "סולברג התייחס לכך שבקלפיות, שבהן רוב המצביעים הולכים למפלגה או גוש מסוים או כשמספר המצביעים נמוך, אפשר להסיק בקירוב מסקנות על השקפת עולמו של פלוני שמצביע והדעות הפוליטיות שלו. עוקבים אחרי האדם עצמו, ולכן אנשים מסוימים חשים פגיעה בפרטיות".
"אני חושב שהפסיקה הזו, של השופט סולברג, היא משהו שמחזיר את הכבוד לזכויות המצביעים לפרטיות שלהם. יש תחושה שאין חוק או סדר, אבל כשישב השופט סולברג וניתח את הסוגייה הזו - הניתוח המשפטי שלו הביא לשתי מסקנות: שיש פגיעה בפרטיות ושמשקיפים הם סוג של עובדי ציבור לאותו יום, לכן אין להם סמכות לעשות מה שהם עושים".
בראשית הדברים שיתף: "לפני עשרות שנים כשהייתי צעיר, הייתי משקיף מטעם מפלגה בבחירות ודיווחתי מי הצביעו. כך נהגנו אז, אבל מאז השתנתה המסגרת המשפטית בישראל. אני מדבר על תקופה שלא היה חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו עם זכות חוקתית לפרטיות".