"כששאלו אותי אם הייתי חייל של הראל, עניתי שאני עדיין חייל של הראל, ותמיד נהיה חיילים של הראל", סיפר גולדברג בגאווה רבה. "אני מאוד מקווה שמי ששומע את הדברים יחפש ויעקוב אחרי הסיפורים עליו, כי עכשיו, אחרי השבוע הנורא הזה, כל עם ישראל הם חיילים של הראל. הדמות הגדולה הזו צריכה ללוות את כולנו, ואנחנו צריכים ללמוד מכל נקודות האור שהוא השאיר לנו בעולם הזה. הוא היה מפקד שהולך לפני המחנה, ואנחנו נמשיך בדרך שהוא התווה לנו, כחיילים שלו לנצח".
וקס ספדה לאחיה הבכור. "הראל היה אדם שמחבר וממגנט. בכל מקום שבו נמצא הוא הביא איתו את האנרגיות, את החיוך ואת השטות, וידע להקליל את האווירה בכל סיטואציה. הוא ממש נתן תחושה לכל אחד שהוא החבר הכי טוב שלו, ויש לו ערמות ואלפים של חברים שזורמים אלינו הביתה עכשיו ומספרים לנו בדיוק את זה - שהוא היה עבורם החבר הכי קרוב".
"בשנה האחרונה הוא שירת מאות ימים במילואים, וגם כשהיה בבית הוא היה כל היום בטלפון בענייני הפלוגה", שיתפה וקס. "לפני חודש נסענו כל המשפחה לטוסקנה לחגיגות ה-60 להורים שלי, וגם שם הוא היה בטלפון; שמענו אותו מתכנן מרחוק איפה החבר'ה שלו ישימו את השמירה ואיך המילואים יתנהלו. הוא היה אמור לצאת לקורס מג"דים בסוף הסבב הזה".
"הראל לא אהב את המילה 'נטל', הוא אהב את המילה 'זכות'", סיפר גולדברג. "הוא תמיד אמר שזה המקל שלנו בשרשרת הדורות, וזו ההזדמנות שלנו להחזיר אהבה לעם הזה. עכשיו התפקיד שלנו הוא לספר מי הוא היה". הוא הבטיח: "למרות שהאירוע עדיין טרי מאוד, אנחנו נארגן את המחשבות והסיפורים כדי להנציח את מורשת הקרב שלו".