"ליקירים שלנו כבר אין קול, אז אנחנו הקול שלהם", אומר משה. "כשאנחנו שרים, אנחנו מביאים אותם איתנו. כל אחד שר מתוך הזיכרון הפרטי שלו, אבל יחד נוצר קול אחד גדול. המוזיקה לא מוחקת את הגעגוע, אבל היא עוזרת לחיות איתו, לבטא אותו ולהפוך אותו למשהו שמחבר בינינו". משה סוויל, מנכ"ל עמותת "משפחה אחת", אומר: "המקהלה היא דוגמה לאופן שבו חיבור אנושי ויצירה משותפת יכולים להעניק כוח גם בתוך כאב עמוק. דרך המוזיקה, ההורים מוצאים מרחב לבטא את הגעגוע, להנציח את יקיריהם ולהיות חלק מקבוצה שמבינה אותם באמת. עבורנו חשוב להמשיך ליצור עבור המשפחות מסגרות משמעותיות, שמלוות אותן לאורך הדרך ומאפשרות להן למצוא תמיכה, שייכות ותקווה".
תקופת הקורונה עצרה את פעילותה, ובהמשך המלחמה והתרחבות מעגל השכול הציבו בפני חבריה מציאות חדשה וכואבת. לפני כשנה חודשה הפעילות בשיתוף האקדמיה למוזיקה, והפעם הצטרפו להרכב גם אימהות שכולות. כיום חברים במקהלה שבעה הורים שכולים, אבות ואימהות, הנפגשים בכל שבוע. המפגש מתחיל בשיחה ובחיבור אישי וממשיך לחזרה מוזיקלית עם מנצח חדש, שאותו מתאר קינן כמוכשר ומסור. עבור חברי המקהלה, השירה אינה מעלימה את הכאב, אך היא מעניקה לו מקום, משמעות וקול.