קסאו תיאר את התקווה שליוותה את המשפחה עם עלייתה לישראל ואת השבר מאז היעלמות בתו: "899 ימים שאני נכשל במשימת חיי ואני מתעקש לשמור על התקווה, על האמונה. זו משמעות השם של הבת שלי, הילדה החייכנית, החריפה, החברותית וטובת הלב. הילדה שלי שהאמינה ועדיין מאמינה שאציל אותה. אנא תעזור לי".
במכתבו העלה האב גם טענה קשה באשר ליחס לפרשה: "אני עוצר מבעדי בכל הכוח שלא לחשוב שזה קשור לצבע, אבל זה מאוד קשה שלא לחשוב איך דברים היו נראים אחרת אם אנחנו היינו נראים אחרת. אם היא הייתה בלונדינית חייה היו חשובים יותר? אם היא לא הייתה עולה חדשה, אתיופית, אז כבר הייתם מסייעים לנו? תוכיחו לנו שזה לא כך".
עוד אמר: "אין מקום בעולם כמו מדינת ישראל. האנשים, האזרחים שמראים לנו את האור בכל בוקר, שעוזרים מתנדבים, מתפללים עבור הבת שלי ועבורינו. אין גם מקום בעולם עם יכולות כמו שיש לשב"כ. עקבתי ביחד עם כל אזרחי ישראל בהמתנה להשבתם של החטופים, ראינו כיצד השב"כ יודע למצוא אותם במנהרות בידי אויב. עקבנו בדאגה אחר מקרה היעלמותו של הילד יובל קוגן והתגייסות השב"כ לאתרו. שמחנו כאילו מצאתם את אחד מילדינו כשנמצא בריא ושלם. שמענו על כניסת השב"כ לטפל בפשיעה בחברה הערבית אז למה רק בבת שלי לא?".
קסאו פנה לזיני והוסיף: "כאבא לאבא, תוכיח לי שארץ ישראל זה המקום הבטוח ביותר עבור היהודים". בסיום המכתב כתב: "אני מבקש, אני מתחנן שתעזרו להיימנוט שלי. כאבא ואמא, בנצ’י ואני עושים כל מה שאנחנו יכולים, אבל זה לא מספיק בלעדיכם". היימנוט הייתה בת תשע בעת היעלמותה. מחר ימלאו 900 ימים להיעלמותה, ועד היום לא נודע מה עלה בגורלה.