בושה, קצת הסתרה והרבה פחד. זה קטע קצר מאוד, אבל מבחינת שפת גוף קורים בו לא מעט דברים. אפשר לראות השפלות מבט, התכנסות של הגוף והקטנת נוכחות - כאילו יש רצון להיות פחות חשופה לסיטואציה. אלה התנהגויות שאנחנו יכולים לראות במצבים של מבוכה, בושה או אי-נוחות. מעניין במיוחד לראות את התגובה סביב המשפט "דאגנו לכם" - במקום תגובה שנראית משוחררת או מחויכת, אנחנו ממשיכים לראות התכנסות ואי-נוחות. זה לא אומר לנו למה, אבל הפער בין המשפט שנאמר לבין התגובה שאנחנו רואים בהחלט מושך את העין.
הרגע שהכי תפס אותי מגיע סביב האזכור "משטרת ישראל". העיניים נפתחות בצורה משמעותית, הגבות עולות ולרגע מופיעה הבעת פחד מאוד בולטת. זאת מיקרו הבעת פחד, שהיא בלתי נשלטת. בסמוך לזה אפשר לזהות גם בליעת רוק, תגובה שיכולה להופיע כשהגוף נמצא במתח או בדריכות. החיבור בין השניים הוא שהופך את הרגע הזה למעניין - אנחנו רואים שינוי בפנים ובמקביל תגובה פיזיולוגית שמתאימה לעלייה במתח. זה כמובן לא מספר לנו ממה היא מפחדת או מה בדיוק קרה, אבל כן אפשר לומר שהגוף שלה מגיב שם בצורה שונה ובולטת.
וזו בדיוק הנקודה בניתוח כזה: אני לא מחפש תנועה אחת שתספר לי אם מישהו משקר או דובר אמת, אלא מתי משהו בהתנהגות משתנה. בסרטון הקצר הזה רואים כמה רגעים של הסתרה והתכנסות, השפלות מבט, בליעת רוק ובעיקר את אותה הבעת פחד סביב האזכור של המשטרה. אז האם אפשר לדעת משפת הגוף מה בדיוק קרה שם? לא. אבל כשאנחנו רואים תגובות שלא לגמרי תואמות את הסיטואציה או את מה שהיינו מצפים לראות באותו רגע - זה בדיוק המקום שבו שווה לעצור, להתעמק ולשאול עוד שאלות.
התרעות פיקוד העורף