"העדויות של התצפיתניות עושות לי רע מאוד, לי באופן אישי ולכל התושבים", סיפר ילין. "המשפט שנפוץ אצלנו הוא ששום דבר לא השתנה. אני סומך על הצבא בעיניים סגורות על זה שהם יושבים שם בחטיבה, אבל אני לא יכול לסמוך על מי שנותן את ההוראה לצבא, כי פעם זה ככה ופעם זה ככה".
ואכן, ילין כועס מאוד על הדרג המדיני. "מה כל כך קשה לבוא ולהגיד 'טעינו'? זה לא נותן לנו אפשרות לבנות את תחושת הביטחון אצל הקהילות שנפגעו ואיבדו כל כך הרבה. זה עניין רגשי, זה בכלל לא עניין פוליטי".
"לא משנה מה יקרה לנו, נגדל את השדות שהיו בהם המון דם"
"בחיים, כמו באופניים, אם אתה ממשיך לפדל אתה לא נופל", המשיל ילין את חיי הקיבוצניקים מוכי השכול בבארי. "אנשים צריכים לזוז בשביל שהכאב לא ינהל אותם, שהתיק של שבעה באוקטובר לא ינהל אותם, אלא להבין שיש חיים מעבר לזה".
"גידלנו את השעורה והיא נמצאת בחביות לוויסקי שיצאו עוד שנתיים, אבל הבירה כבר יצאה - זו בירה כסימן שלא משנה מה יקרה לנו, אנחנו נגדל את השדות שהיו בהם המון דם", הכריז. "דווקא במקום הזה האדמה תחזיר לנו. אנחנו נאחזים ונתפתח ונהיה עוד יותר חזקים ממה שראינו. תן לי טרקטור ומחרשה, ואני עושה לך את גבול מדינת ישראל, אין לי שום בעיה עם זה".
"ביום שישי האחרון עלינו עם בלונים פורחים אחרי שלוש שנים, וכל האזור עלה למעלה. הלוואי שהעוטף יתרומם בדיוק מהבלונים האלה למעלה", ייחל ילין.
התרעות פיקוד העורף