"עם אף אחד מאיתנו לא דיברו", אומר צ'סטרמן. "אני הבן אדם היחיד שהייתי שם, באותו אירוע ספציפי, אני הבן אדם היחיד שהייתי בריא וער, אז אני הכי רלוונטי מהצד של ההאשמות שהם אומרים שפורקו לגורמים, אבל תכל'ס אף אחד לא שמע את ההאשמות עצמן. אשתי גם הייתה שם כמה שעות, חלק מהלילה, עשינו בינינו משמרות מחוץ לדלת, וגם איתה אף אחד לא דיבר".
הטענה הזאת עומדת כעת במרכז המחלוקת בין המשפחה לבית החולים. לאחר פרסום הפרשה הודיע רמב"ם כי האירוע נבדק וכי לא נמצאה התנהלות בלתי ראויה. אלא שלדברי צ'סטרמן, בני המשפחה שעל עדותם התבססו הטענות כלל לא התבקשו למסור את גרסתם במסגרת אותה בדיקה.
לדבריו, המהירות שבה פורסמו מסקנות הבדיקה מעוררת אצלו שאלות נוספות. "הם אומרים 'תחקרנו את האירוע לעומק', אבל אף אחד לא מדבר איתנו. הם הוציאו הודעת דוברות כמה שעות אחרי שאני פרסמתי באינסטגרם את הפוסט שלי. איך אפשר לבדוק את כל אנשי הצוות כל כך מהר?"
הטענות המקוריות של המשפחה נוגעות להתנהלות כלפי הלוחם במהלך אחת ממשמרות הלילה בטיפול הנמרץ ברמב"ם. צ'סטרמן מדגיש כי את הדברים שהתרחשו בתוך החדר לא ראה בעצמו, אלא שמע מאחיו לאחר שהתעורר.
לדבריו, אחיו לא סיפר לו מיד מה התרחש. "הוא ידע שאם הוא יגיד לי מה היה בלילה אני אתחרפן, אז הוא שמר את זה קצת בבטן. על הבוקר הוא כבר זרק לי, 'תשמע, בוא נגיד שלא קראתי לאף אחד, לא רציתי שיטפלו בי בלילה'. לא הבנתי בדיוק ולא התייחסתי".
בהמשך אותו יום, לדבריו, אחיו החל לפרט. "הוא אמר לי, 'תשמע, התייחסו אליי כמו לכלב. הפכו אותי בצורה אגרסיבית בטירוף. הצוות הספציפי שהיה פה הלילה, זה היה נורא'. הוא אמר שפעם אחת ממש זרקו לו את הראש על הברזל של המיטה".
רמב"ם הסביר לאחר הפרסום כי שינוי תנוחה הוא חלק מהטיפול הרפואי הנדרש בחולים הסובלים מכוויות. צ'סטרמן אינו חולק על כך.
"אני מבין שזה מה שהם אומרים, והם גם צודקים בזה שצריך להפוך מטופלים", הוא אומר. "הופכים אותם וזה גם לא נעים, זה גם סופר כואב. הוא יודע את זה, כי עשו לו את זה גם במשמרת הקודמת כשהוא כבר היה ער. והוא מספיק חכם כדי להבין מתי זה נעשה בצורה אחת ומתי זה נעשה בצורה אחרת".
לדבריו, אחיו סיפר כי במקרה אחד ראשו נחבט בברזל המיטה. "הוא אומר, 'אני צרחתי', והם אמרו לו 'לא קרה כלום, מה אתה רוצה?'"
צ'סטרמן מדגיש כי אחיו היה צלול ומפוקס לאחר שהתעורר. "חשוב מאוד להבין שיש פה בן אדם שנפצע בלבנון. מדובר בבן אדם עם ראש על הכתפיים. הוא מהנדס בכיר, אגב באחד מבתי החולים. אני בעצמי עורך דין, יש לי חברת סטארט אפ. אנחנו לא אנשים שמשעמם להם, שבמצב כזה ממציאים דברים".
"כשהעירו אותו, העירו אותו בלי הכנה מוקדמת לאף אחד מאיתנו, פשוט החליטו להעיר אותו", הוא אומר. "בגלל שהוא היה אחרי אירוע של פציעה בלחימה, גם לא קיבלנו שום הנחיה מטעם עובדת סוציאלית או משהו, מה להגיד לו ברגע שהוא מתחיל לשאול אותנו על חברים שלו, האם הם נהרגו או לא נהרגו. שני חברים שלו נהרגו בפיצוץ ולא ידענו אם הוא יודע את זה או לא".
לדבריו, אחותם הצעירה הייתה לצד הלוחם כאשר התעורר. "הדבר הראשון כשהוא התעורר זה מה שהוא התחיל לשאול. אחותי הקטנה מצאה את עצמה לבד ליד המיטה שלו כשהוא מתעורר, בלי הכנה מוקדמת, ופשוט צריכה לענות לו על שאלות. והוא חקר אותה. הוא ממש חקר אותה".
צ'סטרמן מספר כי אחיו בכה לאחר שנודע לו על חבריו שנהרגו. לדבריו, בשל הכוויות בפניו גם הדמעות גרמו לו לכאב. "הוא בכה על החברים שלו עם עיניים סגורות. ירדו לו דמעות, וכל הפנים שלו היו שרופות".
מאז פרסום הפרשה חלק ניכר מהדיון הציבורי התמקד בטענות לגזענות בעקבות העובדה שחלק מאנשי הצוות באותה משמרת היו ערבים וכי צ'סטרמן טען שקשה ללוחם שנפצע בשדה הקרב לשמוע את השפה הערבית רגע אחרי, אך הוא אומר כי מבחינתו הדיון הזה הסיט את הפרשה מהשאלה המרכזית: האם הטענות שהעלו הלוחם ומשפחתו נבדקו לגופן.
"זה באסה לאן שהדבר הזה הלך, כי בסוף מכל הרעש הזה לא יצא כלום", הוא אומר. "הלוחם הבא שיגיע לבית חולים יהיה חשוף לאותה סכנה, תכל'ס. וזה הדבר שהכי מבאס אותי".
כשנשאל כיצד הוא מרגיש מול הטענות לגזענות, הוא משיב: "כמו קורבן שמאשימים אותו. כמו אישה שנאנסת ואומרים לה, 'את ממציאה בגלל שאת שונאת גברים'. אותו דבר. מאשימים פה את הבן אדם שטוען שהתעללו בו בלי שאף אחד מדבר איתו. אפילו אף אחד לא שמע את הצד שלו".
לדבריו, גם אחיו אינו מרוצה מהאופן שבו התפתח הדיון. "אח שלי בעיקר מתבאס שהסיפור הזה יצא ממה שצריך לדבר עליו, שזה האירוע של לוחם שמגיע לבית חולים, על כל מה שמשתמע וכל מה שהוא חווה, וזה יצא מפרופורציה בתקשורת למקום של גזענות. כי זה הכי קל. ברגע שלוקחים את זה לשם הולכים לאיבוד".
צ'סטרמן מפנה ביקורת גם כלפי צה"ל. "בעיקר הוא כועס על הצבא. גם אני, האמת. כי הצבא לא שומר עליו. הצבא לא מגבה אותו. הצבא גם איתנו לא דיבר".
עם זאת, הוא מבחין בין הגורמים הרשמיים לבין אנשי הגדוד של אחיו, שאותם הוא משבח. "האנשים היחידים שמטפלים בו ועוטפים אותנו בצורה מדהימה זה הגדוד שלו. הם חבר'ה מילואימניקים בעצמם, הם פשוט מדהימים. הם דואגים לנו להכול".
לדבריו, רק ביום חמישי האחרון הגיע קצין בכיר ממערך הרפואה בצה"ל לשוחח עם אחיו. הוריו של הלוחם היו במקום וביקשו, לדבריו, להבין "איך עכשיו הצבא בעצמו לא ביקש מרמב"ם תשובות אמיתיות לסיפור הזה". לטענתו, הקצין השיב כי נכנס לתפקידו רק לאחרונה וכי יוודא שהדברים ייבדקו.
צה"ל, מנגד, מסר כי מיד עם קבלת התלונה פעלו נציגי ר"ם 2 מול בית החולים לבירור ולטיפול בנושא, וכי גורמי ר"ם 2 וקציני הנפגעים היו במהלך השבוע בקשר עם הפצוע ובני משפחתו גם לצורך בירור הטענות.
מצבו של הלוחם, שהועבר לשיבא, משתפר בינתיים בהדרגה. "מיום ליום הוא עושה צעדים קטנים של שיפור. הכוויות בפנים שלו כבר נראות הרבה יותר טוב, משמעותית. ביום שישי סוף סוף הילדים שלו יכלו לבוא לבקר אותו".
"הוא סובל מאוד מאוד מכאבים עדיין", מוסיף צ'סטרמן. "אבל לאט לאט הוא כבר מתיישב, הוא לא חייב לשכב כל היום. כל יום ניצחון אחד קטן".
כזכור, מספר ימים לאחר התקרית הקשה בלבנון שאירעה ב-06.08, שבה נפלו שני לוחמים וארבעה נוספים נפצעו באורח קשה, פרסם דוד צ'סטרמן, אחיו של אחד הפצועים, עדות קשה על הטיפול שקיבל לטענתו אחיו במהלך אשפוזו. בסדרת תמונות שפרסם בחשבונו באינסטגרם, תיאר צ'סטרמן את השעות שעברו על אחיו ושלושת הפצועים הנוספים אשר נפגעו בתקרית, לאחר שפונה לבית החולים רמב"ם כשהוא במצב קשה, וטען להתנהלות חמורה מצד הצוות שטיפל בו במהלך הלילה.
בתגובה, מדוברות רמב"ם נמסר באותו היום לאחר שנעשו בדיקות: "בבית חולים רמב"ם ניתן טיפול איכותי ומקצועי לכלל המטופלים, ובודאי לחיילי צה"ל, על ידי צוות מקצועי ומיומן. בחודשים האחרונים טופלו בבית החולים מאות חיילים פצועים, חלקם במצב קשה, שקיבלו את הטיפול הטוב ביותר במרכז הטראומה המוביל בישראל. אנו מתייחסים ברצינות מלאה לכל טענה ומתחקרים לעומק פניות מסוג זה. לאחר בירור האירוע, אנו דוחים טענות ליחס לא הולם למטופל".
לדבריו, במהלך הלילה התחלפה המשמרת במחלקה, והמשפחות התבקשו לצאת מהמקום. "בלילה הגיעה משמרת חדשה למחלקה - כולם דוברי ערבית. הם הוציאו את כל המשפחות מהמחלקות ונעלו את הדלתות. ארבעה לוחמים פצועים קשה מוצאים את עצמם לבד לילה שלם, מוקפים בצוות דובר ערבית מאחורי דלתות נעולות. זה מטורף לגמרי".
צ'סטרמן טען כי בני המשפחה ניסו להיכנס למחלקה כדי לבדוק את מצבו של אחיו, אך בקשותיהם נדחו. "ביקשנו להיכנס רק לשנייה, לראות שהוא בסדר. הם סירבו לנו שוב ושוב. פרצתי את הדלת ונכנסתי לראות שאח שלי בסדר. הוא לא היה".
לדבריו, כשנכנס לחדר מצא את אחיו כשהוא זקוק לעזרה. "הוא התחנן למים ואף אחד לא היה בסביבה. הוא לחש לי שהפכו אותו במיטה בברוטליות 'כמו סרדין', הראש שלו הוטח במיטה ולאף אחד לא היה אכפת". בסיום דבריו דרש צ'סטרמן לקבל תשובות באשר להתנהלות במחלקה: "אני באמת רוצה לדעת מי אחראי על המחדל הזה?".
בתוך כך, בעקבות הטענות, שר הביטחון ישראל כ”ץ הנחה את צה"ל לבדוק את הטענות בדחיפות וביסודיות ובשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, ולהציג בפניו את ממצאי הבדיקה. שר הביטחון הנחה לבדוק בפרט את הטענות בנוגע לאופן הטיפול בלוחמים הפצועים וליחס שניתן להם ולבני משפחותיהם, ולוודא כי ככל שיימצא שהטענות נכונות ונעשו מעשים חמורים - יינקטו הצעדים הנדרשים נגד האחראים ויופקו הלקחים כדי שאירועים מסוג זה לא יישנו.
"למרות זאת, ומתוך הכרה בעומס הרגשי המיוחד שאותו נושאות משפחות פצועי צה"ל, אפשרה הנהלת רמב"ם לבני המשפחה של החיילים הפצועים לשהות לצידם כל הזמן, מלבד במצבים בהם הטיפול הרפואי בפצועים עצמם או במטופלים אחרים במחלקה מחייב את הוצאתם. כך גם היה המקרה בשעות המאוחרות של אותו לילה: טיפול דחוף באשה במצב רפואי רגיש שחייב פרטיות, טיפול חירום בפצוע תאונת דרכים קשה, והמשך טיפול בלוחמים פצועים נוספים שנקלטו יומיים קודם, חייב את הוצאת המשפחות מהמחלקה, למשך זמן הטיפול".
"כל תלונה שמגיעה אלינו נבדקת במקצועיות וברצינות מלאה, וכך גם נעשה במקרה זה, ונמצא שלא הייתה התנהלות לא ראויה. אין בכוונתינו להתנצח בתקשורת עם משפחות מטופלים ולא נוכל להתייחס לתוכן השיחות מכיוון שמדובר בסודיות רפואית של כל הנוגעים בדבר, אך נוכל לציין כי מהשיח עם הפצוע ועם בני משפחתו, לאורך כל אשפוזו, לא עלו טענות כפי שהובאו בפוסט המדובר".
"אנו שמחים שבזכות הפעולות מצילות החיים שניתנו לפצוע בהגיעו במצב קשה לרמב"ם מצבו התייצב וניתן היה להעבירו כמתוכנן להמשך טיפול בבית חולים במרכז, ואנו מאחלים לו החלמה מלאה ומהירה".
בצה"ל רואים חשיבות עליונה במתן המענה והמעטפת המלאה ללוחמי צה"ל הפצועים ולבני משפחותיהם, וממשיכים ללוות אותם באופן רציף וצמוד. בית חולים רמב"ם טיפל באופן מסור בחיילי צה"ל והציל חיי פצועים רבים לאורך המלחמה. צה"ל ימשיך ללוות את לוחמיו הפצועים ואת בני משפחותיהם מקרוב, ולפעול למענם בכל הנדרש, מתוך אחריות ומחויבות עמוקה".