בני התרבות הנאטופית שחיו באזור הכרמל לפני כ-15 אלף שנה אכלו נחשים ולטאות באופן שיטתי לאורך כ-3,000 שנים – כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS).
החוקרים זיהו בין היתר סימני חיתוך על חוליות של נחשים גדולים, המלמדים כי הזוחלים הוכנו למאכל בידי אדם. עוד נמצא כי צריכת הזוחלים הייתה גבוהה יותר בתקופות שבהן החיים באתר היו קבועים ואינטנסיביים יותר, ופחתה בתקופות שבהן השהייה במקום הייתה קצרה ועונתית.
"המעבר לישיבת קבע היה כרוך בהסתמכות ממושכת יותר על מקורות המזון בסביבה הקרובה. העובדה שנחשים ולטאות נוצלו לאורך אלפי שנים מלמדת שלא מדובר במזון שולי או מקרי, אלא בחלק מאסטרטגיית קיום שהותאמה לחיים ממושכים יותר במקום אחד", הסבירה ד"ר מעיין לב, מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה ומהמכון לארכיאולוגיה פרהיסטורית ופרוטו-היסטורית באוניברסיטת קיל בגרמניה, שהובילה את המחקר.
המעבר מנוודות לחיי קבע
לפני כ-15 אלף שנה החל באזור הלבנט תהליך הדרגתי שבו קהילות של ציידים-לקטים עברו מאורח חיים נייד לחיים קבועים יותר. בני התרבות הנאטופית צמצמו בהדרגה את נדודיהם, הקימו מבני מגורים והרחיבו את מגוון מקורות המזון שניצלו בסביבתם.
התקופה נחשבת לשלב משמעותי בהתפתחות ההתיישבות האנושית, עוד לפני הופעת החקלאות. עם המעבר לשהייה ממושכת יותר באותו מקום, נדרשו הקהילות להסתמך במידה רבה יותר על המשאבים המקומיים.
במחקר ביקשו ד"ר לב, פרופ' מינה וינשטיין-עברון ופרופ' ראובן ישורון, מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות וממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לבדוק אם נחשים ולטאות היו חלק מתזונת הנאטופים לאורך אלפי שנות ההתיישבות, אילו מינים נבחרו למאכל והאם צריכתם השתנתה בהתאם למידת הקביעות של החיים באתר.
המחקר נערך במסגרת פרויקט שמוביל פרופ' ישורון, במימון הקרן הלאומית למדע, העוסק בראשית ישיבת הקבע בתולדות האנושות.
אלפי עצמות מ-20 שכבות ארכיאולוגיות
החוקרים ניתחו ותיעדו אלפי עצמות זוחלים שנמצאו במהלך חפירות ב-20 שכבות ארכיאולוגיות בטרסת מערת הנחל שבשמורת נחל מערות בכרמל, המנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים. השכבות מתעדות התיישבות נאטופית באתר מלפני כ-15 אלף ועד כ-12 אלף שנה.
באמצעות בדיקה מיקרוסקופית נבחנו על העצמות סימני חיתוך, שריפה, עיכול ודריכה. מטרת הבדיקה הייתה להבחין בין זוחלים שנלכדו ושימשו למאכל לבין כאלה שנטרפו על ידי בעלי חיים או מתו באתר באופן טבעי.
החוקרים גם השוו בין שלבי ההתיישבות השונים, בחנו שינויים אפשריים בתנאי הסביבה והשוו את הממצאים לממצאי זוחלים מאתרים נאטופיים ומאתרים קדומים יותר באזור.
כדי להבין מדוע הועדפו מינים מסוימים על פני אחרים, נבחנה גם הכדאיות שבציד כל מין – בהתאם לגודל הגוף, המהירות והזריזות שלו, הסיכון הכרוך בלכידתו, נגישותו ושעות הפעילות שלו.
82 חוליות נשאו סימני חיתוך
אחד הממצאים המרכזיים במחקר היה זיהוי סימני חיתוך על 82 חוליות של נחשים גדולים. הסימנים הופיעו באותו אזור על גבי החוליות, ובחלקן נמצאו כמה סימני חיתוך – ממצא שלדברי החוקרים מעיד על פעולה חוזרת ושיטתית של הכנת הנחשים למאכל.
שרידים רבים של נחשים ולטאות נמצאו בכל 20 השכבות שנבדקו, דבר המצביע על כך שצריכתם נמשכה לאורך אלפי שנות ההתיישבות באתר.
שלושה מינים גדולים היו הנפוצים ביותר בין שרידי הזוחלים שנמצאו: קמטן החורש, זעמן שחור ותלום קשקשים מצוי.
עוד נמצא כי שיעור הזוחלים ששימשו ככל הנראה למאכל היה גבוה יותר בתקופות שבהן ההתיישבות במקום הייתה קבועה ואינטנסיבית, ונמוך יותר בתקופות שבהן הנאטופים שהו באתר לפרקי זמן קצרים ועונתיים.
לא כל נחש נכנס לתפריט
המחקר מצביע גם על כך שהנאטופים לא צדו זוחלים באקראי, אלא העדיפו לאורך זמן מינים שסיפקו יחס טוב בין כמות המזון שניתן היה להפיק מהם לבין המאמץ והסיכון הכרוכים בלכידתם.
קמטן החורש, למשל, הוא בעל חיים גדול יחסית, איטי ואינו ארסי – ולכן היה משתלם ובטוח יחסית ללכידה. לעומתו, הצפע, המסוכן יותר לציד, נמצא בשיעורים נמוכים.
"המחקר מראה לנו לראשונה שבראשית ישיבת הקבע, נחשים ולטאות היו מקור מזון יציב ואמין עבור בני אדם קדומים", סיכמו החוקרים. "העובדה שהם חזרו ובחרו באותם מינים שוב ושוב מלמדת שהנאטופים לא אכלו כל זוחל שנקרה בדרכם, אלא ניהלו ציד סלקטיבי לאורך אלפי שנים. זה מעיד על היכרות מעמיקה שלהם עם בעלי החיים ועם המשאבים שהציעה להם הסביבה".
התרעות פיקוד העורף