"אני מתעסק עכשיו בשנתיים וחצי הקרובות בביקור האפיפיור שאמור להיות ב-2030", אומר נבעה. "ב-2030, אם לא יהיו מלחמות ולא יהיו משברים גיאופוליטיים כאלה ואחרים, אנחנו צופים שהצפון יצטרך להיערך למאות אלפי ומיליוני מבקרים צליינים. המדינה צריכה להיערך לזה”.
נכון לעכשיו לא פורסמה הודעה רשמית של הוותיקן המאשרת ביקור של האפיפיור בישראל ב-2030. עם זאת, ההיערכות לשנה עצמה כבר החלה ברמה הממשלתית: בחודש יולי הקים משרד החוץ צוות עבודה מיוחד לקראת ציון 2,000 שנה לטבילת ישו ולהגעתם הצפויה של מיליוני צליינים לישראל.
נבעה אומר כי גם בטבריה כבר החלו למפות את הדרישות. "ישבתי עם משרד התיירות. אנחנו מתחילים כבר לעשות מיפוי של כל הצרכים שאנחנו צריכים. אין לי ספק שמיד אחרי הבחירות נצטרך החלטת ממשלה. ביקור האפיפיור הוא הטייטל, אבל זה יותר ממאות אלפי האנשים, מיליוני האנשים שיגיעו לפה במהלך השנה הזאת".
לדבריו, ארבע שנים אינן זמן רב כשמדובר בהיקף ההיערכות הנדרש. "זה מחר בבוקר. בדיוק זה העניין. אנחנו ישנים בעמידה. אנחנו לא ערוכים לאירוע כזה ואנחנו לא מנצלים אירועים כאלה. זה לא רק משרד התיירות, צריך פה את האוצר. האוצר צריך להבין את המשמעות הכלכלית של כל הסיפור הזה".
"העיר נסוגה"
החזון הגדול של 2030 עומד מול מציאות תיירותית הרבה פחות זוהרת בהווה. טבריה היא העיר היחידה בישראל השוכנת על שפת הכנרת, ובמשך עשרות שנים הייתה אחד מסמלי התיירות המקומית. אלא שהמעמד הזה נשחק. נבעה אינו מכחיש זאת. לשאלה איך עיר שיושבת על אחד מנכסי התיירות הגדולים בישראל לא הפכה לעיר התיירות המשגשגת שהייתה יכולה להיות, הוא מפנה אצבע קודם כל לפוליטיקה המקומית.
"ב-20 או 30 השנים האחרונות לא הייתה פה יציבות פוליטית", הוא אומר. "כל פעם בא ראש עיר לקדנציה, התחיל תוכניות ולא סיים אותן. אחר כך בא ראש עיר אחר. העיר נשארה מאחור בגלל הכאוס הפוליטי שהיה בה". לדבריו, ערים שבהן הייתה הנהגה ממושכת נהנו מיתרון ברור. "תסתכלי על ערים שהייתה בהן יציבות פוליטית, שראש עיר היה לפחות שתיים או שלוש קדנציות, העיר התקדמה. כשיש המשכיות, אפשר לבנות תוכניות ארוכות טווח".
ואז הגיעו הקורונה והמלחמה. "העיר נסוגה", הוא אומר. גם כיום, לדבריו, ההתאוששות רחוקה מלהיות מלאה. "אין לנו עדיין הזמנות. אנחנו מחכים להזמנות. בתי המלון שלנו והעסקים הקטנים שלנו בנויים בעיקר על התיירות הצליינית. עדיין מגיעים מעט מאוד תיירים מחו"ל, מעט מאוד".
נבעה תולה תקוות בהתעוררות יזמית סביב הכנרת. לדבריו, שלושה בתי מלון בטבריה כבר קיבלו היתרים והם צפויים להוסיף יחד סדר גודל של כאלף חדרים. באזור הכנרת כולו, לדבריו, ישנם מלונות נוספים שנמצאים בשלבי בנייה ותכנון. "כשאת רואה את היזמים גם בכנרת וגם בטבריה, את מבינה שיש אמונה מאוד גדולה בתיירות", הוא אומר.
אלא שמלון לבדו אינו הופך עיר ליעד תיירותי. אחד הקשיים הבולטים של טבריה הוא מה שקורה אחרי שהאורח יוצא מהחדר: מרכז העיר אינו מציע כיום מגוון גדול של מסעדות, ברים וחיי לילה. כשנבעה נשאל מדוע שתייר יישאר בעיר ולא ייסע למסעדות ומקומות בילוי באזור, הוא מציג תפיסה אזורית. "התיירות חייבת להיות תיירות אזורית. התייר שלי שבא לישון פה יהיה פעם אחת בחוף, פעם אחת ילך למגדל, פעם ייסע לצפת ויחזור לפה. שלושים דקות נסיעה זה כלום".
אבל מבחינת בעלי העסקים בטבריה, תייר שיוצא לאכול במגדל או בגליל הוא לקוח שלא הוציא את כספו בעיר. נבעה אומר כי העירייה מנסה לשנות גם את זה. "אנחנו בונים עכשיו מנהלת תיירות, שבין היתר תטפל גם בהבאת מסעדות ובתי מלון". לדבריו, במתחמים חדשים צפויות להיפתח מסעדות נוספות, והעירייה משקיעה כ-200 מיליון שקל במרחב הציבורי ובטיילות.
הצרות של העיר התחתית
גם סוגיית החניה והאכיפה מעוררת ביקורת. בעלי עסקים בעיר התחתית טוענים כי מצוקת חניה וריבוי דו"חות מרתיעים מבקרים. נבעה טוען שהמהלך המרכזי בתחום החניה דווקא נעשה לבקשת בעלי העסקים. "פנו אליי ואמרו לי לעשות חניה כתומה. עשינו פיילוט וזה עבד יפה מאוד", הוא מספר. במסגרת ההסדר ניתן לחנות שעה בחינם סמוך לעסקים, אך לאחר מכן נדרש הנהג לפנות את המקום.
"אם אתה בא לשעתיים או שלוש, תחנה בחניונים. אתה לא יכול לחנות מול החנות לאורך כל היום", הוא אומר. לדבריו, מטרת המהלך היא להגביר את תחלופת המכוניות ולאפשר ללקוחות להגיע לעסקים. בנוסף מתכננת העירייה להרחיב את החניון הסמוך למלון פלאזה בהשקעה של קרוב לשמונה מיליון שקל.
בעיה אחרת במרכז העיר מטרידה את בעלי העסקים והתושבים: נוכחותם של מכורים לסמים באזור. נבעה מספר כי פעל מול משרד הבריאות בניסיון להעביר ממרכז העיר מוקד לחלוקת תחליפי סם, וטוען כי בעקבות סגירת מוקדים בערים אחרות מגיעים לטבריה מטופלים מרחבי הצפון וחלקם נשארים באזור.
"זו תופעה מטרידה מאוד", הוא אומר. "אנחנו יחד עם משטרת ישראל נאבקים כל יום. לפעמים כשאנחנו תופסים אותם עושים איזושהי פעולה, מגיעים לבית משפט, ואחרי שעתיים הם משתחררים וחוזרים". וכאן, בניגוד לנושאים רבים אחרים שבהם הוא מתאר תוכניות והישגים, נבעה גם מודה בכישלון. "וואלה, לא הצלחתי. זה משהו שעוד לא הצלחתי לטפל בו", הוא אומר. "אבל אנחנו נוציא את זה משם, אני לא מתייאש".
"כולם חושבים שהעיר הזאת מתחרדת, אבל זה לא נכון"
נבעה מתרגז מהטענה. "כולם חושבים שהעיר הזאת מתחרדת, אבל זה לא נכון", הוא אומר. "יש בה חרדים. גרים בה חרדים, אבל היא לא עיר חרדית". לדבריו, כ-30 אחוז מתושבי העיר הם חרדים, בעוד יותר ממחצית מהתושבים מסורתיים. “העיר הזאת היא עיר מסורתית, היא עיר דתית, אין ספק, אבל היא לא חרדית".
נבעה אף מציב לעצמו יעד דמוגרפי מובהק: "אנחנו צריכים לשמור על האיזון הזה. העיר הזאת צריכה תמיד לשמור על האיזון של 70-30". לדבריו, הוא פועל להבאת מכינות קדם צבאיות, מדרשות ואוכלוסיות נוספות כדי לשמר את התמהיל.
לעומת זאת, העירייה הסכימה לקדם מדרכה נוספת שתיצור נתיב חלופי. "כשבא אדם דתי או חרדי ואומר לי, תשמע, אם אתה יכול לתת לי חלופה ללכת, אני לא רואה בזה שום פסול", אומר נבעה. "אני צריך לכבד כל אחד". לטענה שמדובר בכניעה הוא משיב: "אין פה להיכנע. הדרישה הייתה לעשות גדרות, ואת זה לא עשינו. החוף נשאר בדיוק כפי שתכננו אותו".
לדבריו, המדרכה תשמש את כלל הציבור וגם את המשתמשים במתחם הפאדל הסמוך. נבעה דוחה גם את הטענה שהאירוע משקף מאבק רחב בין חרדים לחילונים. "יש קיצונים בכל מקום. אם זה לא היה עולה לכותרות, אנשים אפילו לא היו יודעים על זה".
"הרכבת אמורה להיות פה בעשור הקרוב"
השאלה המורכבת יותר אינה רק כמה חרדים גרים בעיר, אלא איזה סוג של עיר תיירות טבריה מבקשת להיות. כשנבעה נשאל כיצד הוא רוצה לראות את השבת בעיר בעוד עשור, הוא משיב: "שכל אחד יעשה מה שנוח לו". לדבריו, העירייה שומרת על הסטטוס קוו. מסעדות מסוימות פתוחות בשבת, החופים פעילים ואין ניסיון עירוני למנוע זאת. "אני לא רוצה שבשכונות יפריעו בשבת, צריך לכבד", הוא אומר. "אבל המרחב התיירותי, בוודאי שיהיה".
ואז הוא מנסח את זה בצורה ברורה עוד יותר: "עיר תיירות צריכה לעבוד כל השבוע. היא צריכה להיות תוססת כל השבוע, וזה החלום שלנו". לצד התיירות, נבעה מתכנן טבריה גדולה משמעותית. היעד העירוני שעליו הוא מדבר הוא 120 אלף תושבים עד שנת 2040.
לדבריו, כ-7,500 יחידות דיור נמצאות בתוכניות ובבנייה בשכונות החדשות, ובהן טבריה המושבה א’ וב’, הרקפות ומתחמים נוספים. "בעוד חמש שנים כבר תקום טבריה המושבה א’, טבריה המושבה ב’, הרקפות. כל השכונות האלה יהיו פה", הוא אומר. הוא גם תולה תקוות ברכבת. לדבריו, תוכנית המסילה צפויה להיות מופקדת ב-2027. "הרכבת אמורה להיות פה בעשור הקרוב. היא תקצר לנו את הדרך לתל אביב ולמרכז, וזה חשוב לי מאוד".
נבעה מצביע גם על מערכת החינוך כאחד הכלים שבאמצעותם הוא מבקש להשאיר משפחות וצעירים בעיר. לדבריו, ארבעת התיכונים בטבריה נמצאים זו השנה הרביעית ברציפות "בצמרת בתי הספר המובילים בישראל", והעירייה משקיעה במקביל במורים, בתלמידים ובתשתיות. בין היתר, הוא מספר על הקמת מרכזי חדשנות מגיל הגן ובחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ועל בניית מבנה חדש לתיכון עמל. "אנחנו משקיעים המון בחינוך", הוא אומר. לצד זאת, העירייה מבקשת לחזק אצל התלמידים גם את הזהות המקומית והלאומית. "אנחנו מחזקים להם את היהדות שלהם, את הישראליות שלהם ואת הטברייניות שלהם", אמר נבעה, והסביר כי הכוונה היא ליותר תכנים על ישראל, המדינה ותולדות ישראל.
"אי אפשר להשאיר את זה ליד הגורל"
השני הוא התיירות: בניית המלונות החדשים וחיזוק מעמדה של טבריה כעיר תיירות. והשלישי הוא השלמת השדרוג של המרחב הציבורי. כל אלה מתנקזים מבחינתו לשנת 2030. מבחן שהוא רואה בו לא רק הזדמנות להביא אפיפיור או מיליוני צליינים, אלא הזדמנות לתקן חלק מהפער שנוצר במשך שנים בין מיקומה יוצא הדופן של טבריה לבין מעמדה בפועל.
"יש לנו פה הזדמנות לחזור לעצמנו", אומר נבעה. "לחזור למה שמגיע למדינה הזאת. אנחנו חייבים לבנות את המלונות האלה ולעשות את התשתיות. אי אפשר להשאיר את זה ליד הגורל. זה לא יעבוד".
התרעות פיקוד העורף