סוגיה זו העסיקה לאורך השנים את פוסקי ההלכה בשאלת "גמירות דעת" האם התחייבות כספית שאין מאחוריה יכולת מימוש אמיתית נחשבת להתחייבות הלכתית תקפה, ומהן ההשלכות המעשיות של כתובות כאלה בבוא היום, חלילה, לממש אותן בבית הדין.
נשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב הראשי לישראל הגאון רבי קלמן מאיר בר: "נוצר מצב שבו חתנים מתחייבים בכתובה סכומים דמיוניים, שברור מלכתחילה שאין להם שום כוונה או יכולת לעמוד בהם, ובכך פוגעים בעצם המשמעות ההלכתית של המסמך. יחד עם זאת, לא ניתן להשאיר את הדבר פרוץ לחלוטין ללא כל מינימום מוגדר, שכן הכתובה נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי אמיתי. הקביעה של רף תחתון ורף עליון נועדה להחזיר את הכתובה למקומה הראוי - מסמך הלכתי בעל משמעות, ולא הצהרת כוונות ריקה מתוכן".