על רקע השסע בחברה הישראלית, מהסקר עולה עוד, כי 73% מהישראלים מסכימים, כי ישראל יכולה להיות חברה מלוכדת, לעומת 67% בפברואר 2026.
בעוד 74% מהמשיבים בחברה הערבית מאמינים בדו-קיום יהודי-ערבי ו-48% מהחילוניים היהודים מחזיקים בעמדה זו, בקרב דתיים וחרדים עומד השיעור על 7% בלבד.
מנגד, דווקא בקרב דתיים וחרדים נרשמה האמונה הגבוהה ביותר באפשרות לדו-קיום בין חילונים לחרדים - 88%. הסקר מצביע גם על ביקורת ציבורית חריפה כלפי יכולתה של ישראל להתמודד בזירה הבינלאומית.
בעוד 64% מעריכים את מערכת היחסים האסטרטגית בין ישראל לארה"ב כחזקה, רק 23% סבורים שישראל מצליחה להסביר באופן יעיל את מדיניותה ועמדותיה לקהלים בינלאומיים. מנגד, 70% מעריכים את ההסברה הישראלית כלא יעילה.
התחושה הזו מגיעה גם לרמה האישית, כאשר 52% מהישראלים חוששים במידה כלשהיא להזדהות כישראלים בעת שהות בחו"ל ו-41% דיווח, כי מאז ה-7 באוקטובר, שינו בפועל את התנהלותם בחו"ל, בין היתר, באמצעות שינוי יעד נסיעה, ביטול נסיעה, או הימנעת מפעילויות מסויימות.
לצד זאת, הציבור אינו סבור שמעמדה הבינלאומי של ישראל הוא מצב בלתי הפיך. 33% רואים בגיבוש אסטריגיה לאומית ארוכת טווח בתחום הדיפלומטיה הציבורית וההסברה את הצעד המרכזי הנדרש לשיפור מעמדה של ישראל בעולם ו-25% מצביעים על שינוי במדיניות הממשלה ובתהליכי קבלת ההחלטות. רק 14% סבורים שלא ניתן לשפר באופן משמעותי את מעמדה הבינלאומי של ישראל.
הברומטר גם מצביע על תמיכה רחבה בקשר שבין ישראל ליהדות העולם: 70% מהציבור סבורים, כי מדינת ישראל צריכה להשקיע משאים בקהילות היהודיות בתפוצות.
26% מעדיפים שההשקעה תתמקד בעידוד עלייה, 23% - בהגנה ובשמירה על בטחונן של הקהילות היהודיות ו-17% - בסיוע באמצעות ארגוני חברה אזרחית.
מהסקר עולה עוד, כי בסדר העדיפויות של הציבור, יוקר המחיה והמצב הכלכליממשיכים לעמוד בראש: 38% סבורים, כי הפחתת יוקר המחיה וחיזוק הכלכלה צריכים להיות המשימה המרכזית של הממשלה הבאה, לפני חיזוק הביטחון הלאומי - 25%, קידום האחדות וצמצום השסעים - 13% ופתרון משבר הגיוס - 11%.