אלטלנה הגיעה לישראל ביוני 1948 כשעל סיפונה עולים, בהם לוחמי אצ״ל, וכן נשק וציוד צבאי. העימות סביב האונייה היה לאחד האירועים הכואבים והמכוננים בתולדות מדינת ישראל הצעירה, ובמהלכו נהרגו 16 אנשי אצ״ל ושלושה חיילי צה״ל".
השר בן גביר הוסיף: "אנו סוגרים הלילה מעגל היסטורי על אחד האירועים הכואבים והמכוננים ביותר בתולדות החברה הישראלית. עסקנו בנושא זה בחשאי במשך שנים ארוכות, והיום – פירות המאמץ המודיעיני והמבצעי נשאו פרי מרגש למען האמת ההיסטורית, זיכרון הנופלים ואחדות עם ישראל".
האונייה אלטלנה, שנשאה כלי נשק עבור אנשי האצ"ל והגיעה לחופי ישראל במהלך מלחמת העצמאות, הפכה לאחד הסמלים המטלטלים של ראשית המדינה. המחלוקת סביב חלוקת הנשק בין האצ"ל לבין צה"ל הובילה לעימות, שבסיומו הורה דוד בן-גוריון להפגיז את הספינה מול חופי תל אביב. במהלך העימותים סביב האלטלנה נהרגו 16 לוחמי אצ"ל.
הטענה בממשלה היא כי האלטלנה נחרתה בזיכרון ההיסטורי כסמל כפול: מסירות הלוחמים והמאבק של הזרם הרוויזיוניסטי מחד, ואזהרה חריפה מפני מלחמת אחים וצורך באחדות לאומית מאידך.
אלטלנה הייתה שיא של התנגשות פנימית קשה, ומאותו רגע התנהל לא רק מאבק על האונייה אלא גם מאבק על עיצוב הזיכרון ועל השאלה מהו הלקח שצריך להפיק ממנה. בן־גוריון ראה במבחן הזה איום חמור לא פחות מן הסכנות שהגיעו מבחוץ, הסכנה שכוח חמוש יעמוד מחוץ לסמכותה של המדינה.
לכן, גם היום, חשוב להיזהר מהפיתוי להפוך את מציאת אלטלנה רק לסיפור היסטורי או לסמל פוליטי. דווקא מפגש מחודש עם האונייה במצולות צריך להזכיר לנו מדוע הממלכתיות היא עיקרון יסוד. במדינה דמוקרטית יכול להתקיים רק כוח צבאי אחד, והוא חייב להיות כפוף לממשלה הנבחרת, המייצגת את רצון העם.
פרשת אלטלנה לא הסתיימה עם הטבעת האונייה, ומציאתה במצולות היא הזדמנות נוספת לקיים דיון חשוב גם בימינו. אם ביחד עם האונייה, תשוב גם הסכנה של מלחמת אחים, מוטב שתישאר בלב ים. לקח אלטלנה הוא מרכזיותה של הממלכתיות: במדינה דמוקרטית יכול להתקיים רק כוח צבאי אחד ועליו להיות כפוף לממשלה הנבחרת, המייצגת את רצון העם".
התרעות פיקוד העורף