"במהלך הלחימה המעון, שבעת שיגרה משמש מעון לכמאה פעוטות, משנה את פניו ופועל אך ורק בתוך מרחב מוגן. מדי יום קלטנו כ-25 ילדים של עובדי בית החולים, לעיתים ברוטציה משתנה בהתאם למשמרות ההורים ולרשימות שמועברות לנו ממשאבי האנוש של בית החולים", מספרת ליאורה.
עוד מוסיפה: "בתוך מציאות ביטחונית מורכבת פתחנו מדי בוקר את המעון ואת הלב, גם תחת אזעקות וטילים. זו עבודה שמתחילה כל יום מחדש - עם ילדים חדשים, הסתגלות חדשה ואתגר רגשי ומקצועי לא פשוט. לצידי פועל צוות מסור של נשות חינוך, אשר המשיכו להגיע לעבודה גם בעת אזעקות, מתוך תחושת שליחות עמוקה. יחד יצרנו עבור הילדים שגרה חינוכית-טיפולית מלאה ותחושת ביטחון בתוך מציאות מאתגרת".
"תפקיד מנהלת מעון הוא להיות אחראית על השנים הראשונות והמשמעותיות ביותר בחיי הילדים ובהמשך חייהם כבוגרים - זה כמו להיות אימא לילדים רבים ולצוות כאחד. תפקיד שמשלב אחריות ואהבה גדולה", אומרת ליאורה והיא ערוכה לקראת שנת הלימודים לכל תרחיש בהתחשב בניסיון שצברה.