ישראל משקיעה בחינוך קרוב ל-100 מיליארד - אבל התוצאות מדאיגות

ישראל משקיעה בחינוך יותר מממוצע ה-OECD, אך הישגי התלמידים והפערים נותרו מדאיגים. בארגון "עוף החול" טוענים כי הבעיה היא בריכוזיות המערכת וקוראים להעביר תקציבים וסמכויות לשטח

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
עקבו אחרינו
אילוסטרציה
אילוסטרציה | צילום: אבשלום ששוני
4
גלריה
מורה בכיתה, אילוסטרציה
מורה בכיתה, אילוסטרציה | צילום: אינג'אימג'

לפי OECD, במדינות שבהן ההוצאה המצטברת נמוכה מ-75 אלף דולר לתלמיד, תוספת תקציבית עדיין קשורה לשיפור בהישגים. מעל לרף הזה הקשר נחלש, ולאופן השימוש במשאבים יש חשיבות גדולה יותר מגובה ההוצאה. ישראל נמצאת מעבר לרף, אך מתקשה לתרגם את הכסף לתוצאות.

במבחני פיז"ה 2022 כ-37% מתלמידי ישראל לא הגיעו לרמת הבסיס במתמטיקה, לעומת 31% בממוצע OECD. הפער במתמטיקה בין רבע התלמידים החזק מבחינה חברתית-כלכלית לבין הרבע החלש עמד על 124 נקודות, לעומת 93 נקודות בממוצע הארגון.

יואב קיש
יואב קיש | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

"למנהל ולמורים כמעט לא נותר מרחב לשיקול דעת מקצועי ולמימוש תפיסות פדגוגיות וחינוכיות מתקדמות. בנוסף, השיטה יוצרת 'ניפוח' של כמות השעות משנה לשנה - כל תוכנית או רפורמה מתורגמות לשעות נוספות, כי זו השפה של המערכת. התוצאה היא עלייה מתמדת בביקוש למורים, שיוצרת קושי באיוש המשרות הנוספות ופשרות כואבות ומזיקות באיכות המורים המגויסים".

מערכת ריכוזית, מעט סמכות לשטח

גם בקבלת ההחלטות ישראל היא אחת ממערכות החינוך הריכוזיות בעולם: כ-70% מההחלטות מתקבלות במשרד החינוך, לעומת כ-30% בממוצע במדינות OECD. ההחלטות המתקבלות במשרד הן רוחביות ואחידות, ומעלות סימן שאלה באשר ליכולת להתאים את המענה לצורכיו של כל תלמיד ולצמצם את הפערים בין אוכלוסיות ואזורים. לרשויות המקומיות, למנהלים ולאנשי המקצוע שנמצאים קרוב לילדים יש השפעה מוגבלת מאוד על ניהול התקציב, כוח האדם והעשייה החינוכית בפועל.

כיתה בבית ספר (אילוסטרציה)
כיתה בבית ספר (אילוסטרציה) | צילום: חיים גולדברג פלאש 90

בארגון מציעים להעביר את התקציב בשקלים לפי תלמיד, תוך ביטול פערי התקצוב המפלים בין אוכלוסיות, ומתן תקציב גבוה יותר לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. במקביל, כפי שמציעות כבר חלק מהמפלגות המתמודדות לכנסת הבאה ודורש גם מרכז השלטון המקומי, יש להעביר סמכויות ממשרד החינוך אל הרשויות המקומיות ואל מנהלי בתי הספר.

הרשויות ינהלו את מערכת החינוך בהתאם לצורכי האוכלוסייה המקומית, והמנהלים יקבעו כיצד לחלק את התקציב הבית-ספרי בין כוח אדם, תגבור, קבוצות לימוד, מענים רגשיים ושיטות הוראה.

"הבעיה בחינוך היא לא הכסף אלא איך משתמשים בו", מסכמת בן שלמה. "זה כמו רכב מקרטע בן 30 שנה. לא יעזור למלא עוד ועוד דלק אם המנוע לא מצליח לדחוף בעליות. צריך להחליף את מערכת ההפעלה של החינוך בישראל למערכת מתקדמת - מבוזרת וגמישה, בדומה לשינויים שביצעו מרבית המדינות המתקדמות בעולם. משרד החינוך צריך להפסיק להתנהג כמו מנהל בית הספר של אלפי בתי הספר בישראל. הוא צריך לקבוע יעדים, להבטיח שוויון ולמדוד תוצאות - לא לנהל מירושלים כל שעת הוראה".

לקראת פתיחת השנה, השאלה לפיכך היא כבר אינה רק כמה כסף יושקע בחינוך, אלא מי יקבל את הכוח להחליט מה לעשות בו.

תגיות:
OECD
/
חינוך
/
מערכת החינוך
/
לימודים
/
תקציב
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף