עבור נ', תלמיד כיתה י"ב שהוריו התקשו לקבל את זהותו לאחר שיצא מהארון, המפגש עם תנועת הנוער הגאה איגי היה הרבה יותר מעוד פעילות חברתית. הוא השתתף בפעילות התנועה, יצא דרכה לשנת שירות והפך מנער שהתקשה להשתלב למדריך בולט ולדמות חברתית מרכזית.
הסיפור הזה, מבחינת אביטן, הוא בדיוק הסיבה לכך שאיגי קיימת. לפני 24 שנה, כקבוצה קטנה בכפר סבא, המטרה הייתה פשוטה: ליצור מרחב שבו נערות ונערים גאים יוכלו להרגיש שהם לא לבד. "אז הכל היה יותר דיסקרטי והרבה פחות מדובר", הוא אומר.
מאז התרחבה הפעילות בהדרגה, במידה רבה על בסיס מתנדבים, וכיום פועלות באיגי יותר ממאה קבוצות לבני ובנות 13–23, ובהן גם קבוצות ייעודיות לנוער מהחברה הדתית, החברה הערבית והקהילה האתיופית. לצד הקבוצות פועלות תוכניות מנהיגות, קד"ץ ושנת שירות, המכללה התעסוקתית "מרשה" לצעירים במצבי סיכון, מכון מחקר וסדנאות מקצועיות בבתי ספר, ברשויות ובמגזר העסקי. כ־4,000 חניכים וחניכות משתתפים כיום בפעילות השוטפת.
מתוך השייכות הזו נולדו גם מסגרות שמאפשרות לנערות ונערים לתרגם את הביטחון והחוסן שרכשו לפעולה ולהובלה. "אנחנו רוצים שהנוער ייקח אחריות על הקהילה ועל החברה הישראלית", אומר אביטן. "שיהיה בעמדה של הובלה ומחויבות חברתית בכל מרחב שבו יבחר לפעול".
צעד קדימה, שניים אחורה
גם המלחמה הוסיפה שכבה של חוסר ביטחון. כמעט מחצית מבני הנוער שנפגעו ממנה דיווחו כי חזרו במידה מסוימת לארון או צמצמו את השיתוף בזהות שלהם. ההתמודדות עם המלחמה הגיעה גם אל הצוותים עצמם. איגי הכשירה "סוכני חוסן" - אנשי צוות שתפקידם לקדם חוסן בתוך הקבוצות ברחבי הארץ, והפעילה קבוצות דינמיות בליווי מטפלים קליניים עבור קבוצות שהשפעת המלחמה עליהן הייתה דרמטית במיוחד.
שייכות זה לא מספיק
ההתמודדות של איגי, אומר אביטן, מתחילה מהדבר הבסיסי ביותר: "אנחנו לא פחות שייכים, לא פחות שווים ולא פחות ישראלים. זה הבית של כולנו ולא צריך להתנצל. אנחנו הגב שלהם, בכל מקרה של אלימות אנחנו מתייצבים לצידם". אבל כשהמצוקה גוברת, תחושת שייכות לבדה לא תמיד מספיקה.
מאז 2025 תומך מפעל הפיס בתוכנית להגברת החוסן בקרב בני נוער וצעירים להט"בים באיגי. התוכנית פועלת בשני מעגלים: בראשון משתתפים 150 בני נוער העוברים סדנאות חוסן בליווי מטפל מקצועי, לחיזוק יכולת ההתמודדות עם מצוקה ולרכישת כלים למצבים מורכבים. במעגל השני מוכשרים אנשי צוות ההדרכה כסוכני שינוי ושומרי סף, ומקבלים כלים לזיהוי מצוקה, לתיווך ולהפניה לגורמי טיפול בקהילה. כך, התמיכה אינה מסתכמת במענה למי שכבר נמצא במשבר. היא מבקשת לבנות בתוך התנועה יכולת לזהות את המצוקה מוקדם יותר, להרחיב את מעגל האנשים שיודעים איך לפעול ולהפוך את החוסן לחלק מהעבודה השוטפת עם בני הנוער.
גם ההורים בתמונה
ועוד גורם משמעותי נכנס לאחרונה לתמונה: ההורים עצמם. "הרבה שנים לא היינו בקשר עם הורים", מודה אביטן, "אבל הבנו שאנחנו צריכים אותם כדי לייצר שינוי משמעותי". בשנה האחרונה, באמצעות מענק מקרנות הביטוח הלאומי, הוקמה רשת ההורים של איגי. היא כוללת הדרכת הורים וליווי פרטני, לצד חיבור של הנער או הנערה לאנשי מקצוע שיכולים לספק מעטפת סביב הורות מיטבית לנוער הגאה.
התרעות פיקוד העורף