כ-150 בני אדם השתתפו בבית זרובבל חביב בראשון לציון בערב נצחה וזיכרון מרגש לפרשת לזרוביץ-קירזנר – פרשת רצח וחטיפה, שאירעה באוגוסט 1938. רק לאחר כ-25 שנים פוענחה הפרשה ואותרו שרידי הגופות. "חשוב לי שעם ישראל יכיר את הפרשה שנדחקה במשך 88 שנים", הוא מציין.
דור שני של בני משפחות של הנרצחים, סרטון מרגש, תערוכת כפתורים וסיפורה של חקירה יוצאת דופן 25 אחרי, התחברו לערב שנועד להנציח את אחת מהפרשות הכואבות והפחות מוכרות מתקופת המרד הערבי הגדול. זאת, בסימן 90 שנה לפרוץ המרד נגד שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל.
"יש סיפורים שהציבור זוכר, יש סיפורים שנדחקו לשוליים אולי כי לא היו ארגון או מפלגה שפעלו לספר ולמנף. פרשת לזרוביץ-קירז'נר היא אחת מהן", מסביר מיטשניק ומשחזר את הפרשה שהסעירה במשך שנים ארוכות את היישוב היהודי ומדינת ישראל לאחר הקמתה:
"משה לזרוביץ היה קצין משטרה וסגן מפקד מחנה המעצר בעתלית. בלילה שבין ה-16 ל-17 באוגוסט הותקף המחנה בידי אנשי כנופייתו של יוסף אבו דורה, במטרה לשחרר את 40 העצורים במחנה", הוא מספר – "במהלך האירוע נחטפו משה לזרוביץ, רעייתו ברוריה, ילדיהם ואחיה של ברוריה, אליהו קירז'נר".
לדבריו, שלושת הילדים שוחררו לאחר שלושה ימים. חגי, שהיה בן שנתיים וחצי במהלך החטיפה, נהרג שנתיים לאחר מכן בהפצצת מטוסים איטלקיים על תל אביב בשנת 1940.
"שלושת המבוגרים – משה, ברוריה ואליהו – לא שבו. כך החלה אחת הפרשות הכואבות והמסקרנות של תקופת המרד הערבי הגדול", הוא ממשיך להפליג במנהרת הזמן – "החטיפה הפכה לטרגדיה משפחתית, אבל מה עלה בגורלם? היכן הם נמצאים? ומה באמת התרחש שם?". מיטשניק מספר עוד, כי המשפחה נאלצה לחיות במשך 20 שנים עם הטרדות ואי- הוודאות.
"רק בשנת 1962, בשל לחץ של הבת רחל על מפכ"ל המשטרה וכתבה שפורסמה ב'מעריב', המשטרה החליטה לנסות לפתור את התעלומה", הוא אומר – "המשימה הוטלה על קצין המשטרה שלמה בן אלקנה, ממקימי יחידת אית"ן בצה"ל לאיתור נעדרים".
מיטשניק מספר עוד, כי בן אלקנה כמעט התחיל מאפס. "הבריטים לא השאירו תיקי מודיעין. אלקנה, שהיה דובר ערבית, חקר עשות עדים שנותרו בחיים, בחן פרטים, חקר מחדש והצליב מידע. החקירה הובילה בסופו של דבר אל מקום מסתור באזור הכרמל, שבו נמצאו שרידיהם של שלושת הנעדרים".
אבל לדבריו, אז הופיע אחד הפרטים הקטנים והמשמעותיים ביותר בפרשה: כפתורים. "שלושה כפתורים צבעוניים, שהתגלו לצד השרידים סייעו באישור זיהוי הגופות. פריט קטן, כמעט שולי, הפך לעדות. העדות הפכה למפתח חשוב לפתרון התעלומה לאחר 25 שנים", הוא מספר – "יש רגעים שבהם ההיסטוריה נמצאת דווקא בפרטים הקטנים".
מיטשניק מציין עוד, כי באירוע נטל חלק גם רפ"ק ד,ר אורי קוסובסקי, לשעבר ראש מדור היסטוריה במשטרת ישראל וכיום אחד מאנשי צוות החקירה של המשטרה לאירועי ה-7 באוקטובר 2023.
קוסובסקיי תיאר את מגבלות החיפושים והחקירה של הבריטים ב-1938 והדגיש את ייחודיות שיטות החקירה של בן אלקנה, שהביאה לפיצוח כולל של היתרון המרכזי של ידיעת השפה הערבית והבנת האוכלוסייה הערבית.
אבל מציאת השרידים ב-1963 לא סיימה את הסיפור. בית משפחת לזרוביץ נוחתר במשך שנים מוזנח והפרשה לא זכתה למקום ראוי בזיכרון הלאומי.
ב-2014 נכנס לתמונה יואל אמסטר, אדם פרטי, שיזם פעילות הנצחה לשחזור האתר. יואל גם יזם והפיק על חשבונות את הסרט "צדיק כתמר יפרח", שקטע מרגשממנו הוקרן באירוע.
"האירוע המרגש בראשון לציון היהנ עבור בני המשפחות חלק ממסע תיקון ארוך, בעיקר תיקון של השכחה", מסכם מיטשניק – "רבים בקהל לא הכירו את הסיפור ולא שמעו עליו עד שלא קיבלו את ההזמנה לאירוע. הם באו לאירוע מורשת ויצאו כשהם מכירים פרק חדש בסיפורו של היישוב היהודי בארץ ישראל. פרשת לזרוביץ'-קירזנר היא כמובן סיפור טרגי של חטיפה ורצח, אבל היא גם חלון לתקופה דרמטי בתולדות ארץ ישראל".
התרעות פיקוד העורף