הקטל בכבישי ישראל נמשך וספק אם גם החלטות מעוררות מחלוקת, כמו הורדת הסף של מצלמות מהירות להנפקת דו"חות לנהגים בחלק מהכבישים, יביאו בשורה בנושא הפחתת התאונות הקטלניות.
אך הנתונים כוללים גם את 40 ימי מבצע שאגת הארי, במהלכם היתה ירידה דרמטית במספר כלי הרכב הנוסעים בכבישים, דבר שבא לידי ביטוי בירידה במספר תאונות הדרכים וההרוגים. מהפילוח של "אור ירוק" עולה כי 103 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים עם רכב פרטי ומספר הולכי הרגל שנהרגו מתחילת השנה כבר עומד 70.
בנוסף, נראה כי 62 רוכבי אופנועים וקטנועים נהרגו בתאונות דרכים מתחילת השנה, 31 בני אדם נהרגו בתאונות עם אוטובוסים ו-40 נהרגו בתאונות עם כלי רכב כבד.
מהפילוח עולה עוד נתון מדאיג: 12 בני אדם נהרגו מתחילת שנת 2026 בתאונות עם קורקינטים חשמליים – זינוק של פי שניים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, שבעה נהגו בתאונות עם אופניים חשמליים ושני הרוגים נוספים נהרגו בתאונות עם אופניים רגילים.
מהנתונים הקשים ניתן לראות כי 182 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים בכבישים בינעירוניים, 100 נהרגו בתאונות דרכים בכבישים עירוניים ושמונה נוספים נהרגו בתאונות דרכים בשטח. הקטל בכבישים גורם לגדיעת חיים בטרם עת, לטרגדיות אישיות ומשפחתיות ולהתמודדות נוראית עם השכול.
מוות מיותר וכואב
על התאונה של מתניה היא מספרת בעצב: "בני, אהובי, מתניה, נהרג כשהגיע לבית הספר התיכון דרכא רמון בגדרה, בתאונת דרכים, כשיצא מהמכונית שלו. רכב סטה ממסלול הנסיעה שלו ופגע בו לעיני בנו ולעיני תלמידיו, מוות מיותר וכואב כל כך". מתניה היה נשוי ואב לארבעה ילדים.
מאז התאונה, כאמור, חגית מתנדבת ב"אור ירוק": "אני מספרת את הסיפור שלו לאנשים שנמצאים תחת פיקוח של קצינת מבחן בכל מקום בארץ, מספרת את הסיפור שלו לחיילים בקורס מ"כים, תלמידי תיכון וכל דכפין. מספרת ומבקשת שאנשים ישמרו על החיים שלהם, כי החיים יפים. מתניה שירת ביחידת עוקץ בעזה, ובזמן שמטעני נפץ התפוצצו וחיילים נהרגו, הוא חזר הביתה בשלום, גם בנסיעות מתקוע לגדרה, בה עבד כמורה. לא פעם בדרכים נזרקו אבנים ובקבוקי תבערה, ומתניה חזר הביתה בבטחה. בסוף, הוא סיים את חייו עם מוות מיותר".
חגית מספרת עוד, שהיא חברה גם בעמותת "משא למשא" ומסבירה: "כשבאים לקחת מאיתנו תרמיל לטיול, אנחנו מספרים את הסיפור שלנו ואנשים מעבירים את זה הלאה במסעות שלהם. האסון המחריד הזה, מצד אחד קרע אותנו ויחד עם זה, הביא לנו תעצומות נפש שלא ידעתי עליהן. הכאב אחרי שמונה שנים וחמישה חודשים עדיין עז ואני מתפללת ומייחלת לימים טובים לכולם".
כל הרוג והרוגה בתאונת דרכים הם עולם ומלואו ומאחוריהם עומד סיפור אישי וכואב. אלפים מתמודדים מדי שנה גם עם פציעות קשות בעקבות תאונות הדרכים, שלעיתים מותירות נכויות קשות והליכי שיקום מורכבים ומאתגרים.
הוא מוסיף: "מעבר לצער ולכאב יש גם נזק כלכלי אדיר למשק הישראלי. כולנו משלמים את מחיר ההפקרה ואסור לנו לקבל זאת בשוויון נפש. הממשלה הבאה תהיה חייבת להפוך את סדרי העדיפויות שלה ולשים את המאבק בתאונות הדרכים בראש".
המשטרה מנסה לפעול - האם זה יספיק?
יש הטוענים, כי המצלמות מהוות לעיתים "מלכודת" לקנסות, כאשר הן אינן מוצבות רק ב"כבישים אדומים" בהם נרשם מספר גבוה ביותר של תאונות דרכים קטלניות. לכן, הורדת הסף לקנסות עשויה להביא אמנם להגברת הכנסות המדינה, אבל בפועל לא תועיל במניעת התאונות. לטענת המבקרים, הדבר צריך להיעשות בליווי פעולות הסברה ובהבלטת המצלמות, כדי ליצור הרתעה.
עם זאת, מצלמות מהירות כבר הוכחו כיוצרות הרתעה ונהגים רבים מאיטים את נסיעתם בסמיכות אליהן, דבר שמגביר את הבטיחות. אם החמרת האכיפה תתמקד ב"כבישים אדומים" – הדבר עשוי לסייע במאבק בתאונות הדרכים.
"מצלמות המהירות הוכיחו את עצמן בעולם כאפקטיביות בצמצום תאונות הדרכים", מציין עו"ד יניב יעקב. "מחקרים רבים מוכיחים זאת וגם בישראל הן הוכחו כגורם שמפחית תאונות באותם מקומות שבהם הוצבו. זהו צעד נכון, אבל צריך להיות מלווה בהסברה והכנה של הציבור, וכמובן שמצלמות צריכות להיות מוצבות באותם כבישים שיש בהם קשר ישיר בין מהירות מופרזת לתאונות דרכים".
לדבריו, מצלמות המהירות חייבות להיות משולטות וברורות: "אדם צריך לדעת שהוא נכנס לכביש אדום מרובה תאונות. תפקיד המצלמות הוא למנוע נהיגה במהירות מופרזת, שהוכחה כאחד משלושת מהגורמים המרכזיים לתאונות דרכים קטלניות בישראל בשנת 2024", הסביר.
עו"ד יעקב מבהיר, כי ככל שהמצלמות תהיינה מוצבות באותם כבישים אדומים והן תהיינה בולטות ומשולטות - הנהגים ידעו שיש להאט באותם מקומות שבהן הן מוצבות: "המצלמות חייבות להיות בולטות ולכן הנהגים יידעו את מיקומן ויפחיתו את מהירות הנסיעה, כך שלא תהיינה מסחטת כספים", הוא מציין.
התרעות פיקוד העורף